"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כל חפירה חשפה קברים: השריפה חשפה את סודות נוטרדאם
עבודות השחזור בנוטרדאם הובילו לתגליות משמעותיות, ביניהן שברים של מסך המקהלה מהמאה ה-13, ארונות קבורה מעופרת והוכחות להיותה מבנה חסר תקדים בהיסטוריה
השריפה בנוטרדאם, אפריל 2019. צילום: אי.אף.פי

כל חפירה חשפה קברים: השריפה חשפה את סודות נוטרדאם

עבודות השחזור בנוטרדאם הובילו לתגליות משמעותיות, ביניהן שברים של מסך המקהלה מהמאה ה-13, ארונות קבורה מעופרת והוכחות להיותה מבנה חסר תקדים בהיסטוריה

Alchemiq AIמערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

חפירות שהתאפשרו בקתדרלת נוטרדאם בעקבות השריפה ב-2019 חשפו ארונות קבורה בני מאות שנים, וממצאים חדשים נוספים על ההיסטוריה והבנייה של הכנסייה מפריז. מאמצי השיקום סיפקו הזדמנות חסרת תקדים לארכיאולוגים, ש-50 מהם עטו על הקתדרלה, שעד אז לא אפשרה מחקר מעמיק עקב שטף המבקרים, וביצעו 14 מבצעי חפירה, במהלכם בחנו 10% משטח הקרקע של של הקתדרלה.

צוותים מהמכון הלאומי למחקר ארכיאולוגי מניעתי (Inrap) עבדו בתוך ומחוץ לנוטרדאם במשך חמש שנים, כולל צוות בהובלת כריסטוף בנייה, שקיבל תחילה לא יותר מחמישה שבועות לחפור מתחת לרצפת האבן, כפי שדווח בנשיונל ג'יאוגרפיק. צוותו של בנייה הורשה לחפור רק 40 ס"מ מתחת לרצפה – העומק של יסודות הפיגומים. הוא לא ציפה למצוא הרבה בעומק הזה – אך שמח לגלות שטעה לגבי כמות הממצאים.

"השרידים התגלו כעשירים בהרבה מהצפוי", מצוטט בנייה על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק. בסך הכל, מצא צוותו 1,035 שברים של יצירות אמנות רבות. בנוסף, החפירות חשפו כמאה קברים. לדבריו, כל חפירה ברצפת הקתדרלה חשפה ארונות קבורה, לעיתים קרובות לא מזוהים, וכן עצמות מפוזרות.

בין התגליות המשמעותיות היו שברים של מסך המקהלה מהמאה ה-13 וארונות קבורה מעופרת, שאחד מהם עשוי להשתייך למשורר יואכים דו בלה.

בנוסף, בחינת הקורות החרוכות של מבנה הגג אפשרה הבנה טובה יותר של בניית הכנסיה, ומחקר העץ סיפק נתונים על האקלים בימי הביניים. העץ קיבע את החמצן מהאטמוספירה במהלך צמיחתו, ולכן איפשר לגלות מידע על הטמפרטורות בפריז בתקופת הבנייה. הנגרים מימי הביניים לא השתמשו בעץ שיובש במשך שנים, אלא בעץ ‘ירוק’, והעצים שהשתמשו בהם היו בני כמאה שנה, בגובה של כחמישה-עשר מטר, מעוצבים עם 'דולואר' (סוג של גרזן) תוך שמירה על הסיבים כדי לשמור על חוזקם. החוקרים גם גילו על בשרידים חורי חבלים, ששימשו לקשירת בולי עץ יחד, כמו רפסודות, להובלה בנהר הסן.

אחת התגליות החשובות הייתה לגבי השימוש במתכת בבניית הקתדרלה: במאה ה-19, האדריכל אז'ן ויולה-לה-דוק התייחס למהדקי ברזל שמחברים אבנים יחד, "אבל לא חשבו שיהיו כה רבים", אמר פיליפ דילמן, מנהל מחקר ואחד המתאמים של הפרויקט המדעי. "יש להם תפקיד די ברור של ‘חגורה’ על הבניין, אבל מצאנו אחרים בעמודי המקהלה, בקירות הטריבונות בקומה הראשונה", אמר דילמן. מספר מהדקים, באורך של 25 עד 50 ס"מ, נותחו ועברו תיארוך פחמן. התוצאות מראות שהישנים ביותר נוצרו בעשור של 1160 – כלומר, בתחילת בניית נוטרדאם. "כעת אין ספק כי זוהי הקתדרלה הגותית הראשונה שבה הברזל תוכנן כחומר בנייה אמיתי ליצירת אדריכלות חסרת תקדים", אמר דילמן.

אחד מהממצאים האחרים שהפתיעו את החוקרים היה עובי אבני הקתדרלה, שכולן נחצבו מסלעי גיר בסביבות פריז. הממצא המפתיע היה הדקיקות היחסית של הקשתות – 15 עד 18 ס"מ באזור המקהלה. החוקרים גם הבחינו ב"שימוש חוזר" בחומרים במספר מקומות. תיארוך העץ הראה שמבנה הגג השני של המקהלה, שנבנה במאה ה-13, כשהקתדרלה הוגבהה, נעשה עם אלמנטים מהראשון, שתוארך למאה ה-12.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...