"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא בוער להם: מדענים רוצים לאסור כיבוי שריפות

מחקר חדש טוען כי מטפים וחומרים לכיבוי אש רעילים וצריכים להיאסר לשימוש. השאלה היא מה נעשה נגד שריפות

,עודכן
0השמעה
שלט שאוסר שימוש במטפים על רקע שריפת יער. צילום: מערכת feedy באמצעות FLUX1.1

מחקר חדש חושף ממצאים מדאיגים על נוכחות גבוהה מהצפוי של כימיקלים מסוימים בקצף כיבוי אש, מה שמעלה שאלות לגבי הבטיחות של אמצעי הכיבוי הנפוצים. נעזרנו ב-Claude כדי לצלול אל הממצאים שמעלים באש את כל מה שידענו לגבי כיבוי שרפות (וכן, אנחנו מבטיחים להפסיק עם בדיחות הקרש).

חוקרים מאוניברסיטת ניו-סאות’ וויילס בסידני גילו כי רמות החומצה הפרפלואורואוקטנואית המסועפת (PFOA) בקצף כיבוי אש כפולות ממה שחשבו עד כה. 50% מהחומה בקצף הכיבוי הוא בצורה מסועפת, מה שמכפיל את הריכוז שלו בסביבה לאחר זמן.

החומר בעל השם הארוך והמסובך מוגדר כחומר מסרטן בבני אדם על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן – אבל הסיבה שהחוקרים רצו למדוד אותו היתה בכלל הגדרתו כ-PFAS – "כימיקלים נצחיים", כלומר פלסטיקים שאינם מתפרקים במהירות. משפחת חומרים זו כוללת כ-14,000 כימיקלים סינתטיים, אך רק שלושה מהם נמדדים ומנוטרים באוסטרליה.

הנתונים מעוררים דאגה, מכיוון ש"כימיקלים נצחיים" נמצאים כיום לפי הערכות בגופם של יותר מ-99% מאוכלוסיית העולם, בעקבות כך שהם מזהמים מקורות מים, כולל מי שתייה, ודרכם גם בעלי חיים שאנו אוכלים. לחומרים אלה נדרשות מאות או אלפי שנים לפירוק טבעי, ולכן השפעתם ארוכת טווח, גם עלינו וגם על הסביבה.

מחקרים קושרים PFAS לשורה של בעיות בריאותיות, כמו משקל לידה נמוך בתינוקות, רמות כולסטרול גבוהות, פגיעה בתפקוד הכליות, מחלות בבלוטת התריס, שינויים ברמות הורמוני המין, תגובה מופחתת לחיסונים וסרטן בכבד, בכליות ובאשכים. לכן, לאחרונה נקבעה בארה"ב מגבלה של 4 ננוגרם לליטר ל-PFOA במי שתייה. אוסטרליה מציעה גבול של 200 ננוגרם לליטר. בכל אופן, מחקר בינלאומי מצא שמקורות מים רבים בעולם חורגים משתי המגבלות הללו.

החוקרים מפתחים שיטות חדשות לטיפול בבעיה, כמו זיהוי תהליך חדש לפירוק “כימיקלים נצחיים”, שימוש במתכות אפס-ערכיות (ZVMs) בשילוב עם ויטמין B12, והצלחה בפירוק PFOA מסועף תוך 10 ימים. עם זאת, נדרש שילוב של מספר טכנולוגיות לטיפול יעיל בחומרים הללו.

החוקרים כללו במחקרם,שמתפרסם בגיליון ינואר 2025 של Water Research, מספר המלצות:

  1. למערכות כיבוי אש:צורך בפיתוח חומרי כיבוי חלופיים והגברת המודעות לסיכונים הסביבתיים.
  2. לציבור:מודעות לחשיפה אפשרית בסביבת שריפות ותשומת לב למקורות מי שתייה.
  3. לרגולטורים:צורך בהרחבת הניטור לכימיקלים נוספים במשפחת ה-PFAS, לצד עדכון תקני בטיחות בהתאם למחקרים חדשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר