"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
כמה ירחים יש לצדק? מתברר שאין לזה תשובה צודקת אחת
אם שואלים אתכם כמה ירחים יש לכוכב הלכת הגדול במערכת השמש – אל תמהרו לענות. אמנם, יש מספר רשמי מוכר, אך הוא רחוק מלהיות ודאי או אפילו מוסכם ומוחלט
צדק והירחים הגליליאניים. צילום: Getty Images

כמה ירחים יש לצדק? מתברר שאין לזה תשובה צודקת אחת

אם שואלים אתכם כמה ירחים יש לכוכב הלכת הגדול במערכת השמש – אל תמהרו לענות. אמנם, יש מספר רשמי מוכר, אך הוא רחוק מלהיות ודאי או אפילו מוסכם ומוחלט

,עודכן
0השמעה
[object Object]

השאלה "כמה ירחים יש לצדק?" נשמעת כמו משהו שיכול להישאל בשעשועון טריוויה כמו “המרדף” – אבל כנראה לא תישאל שם בזמן הקרוב, ולו בגלל העובדה שקשה לקבוע מה התשובה הנכונה שלה. ביקשנו מ-Claude לספר לנו על הסיבות לכך שהתשובה לשאלה הזו מסובכת.

ראשית, נציין כי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) מכיר רשמית ב-95 ירחים של כוכב צדק. עם זאת, היא תלויה בהגדרות שרירותיות שלא בהכרח מספקות את התשובה המדויקת ביותר.

במרכז משפחת הירחים של ענק הגז הסמוך אלינו נמצאים הארבעה שגילה גליליאו גליליי ב-1610 – גנימד, קליסטו, איו ואירופה. כל אחד מהם דומה או גדול מהירח של כדור הארץ, ויחד הם מהווים כ-99.97% מהמסה המקיפה את צדק. גודלם מאפשר להם לשמור על אטמוספרה דקה משלהם, ולקיים תהליכים גיאולוגיים פעילים, מה שמבדיל אותם משאר ה’לוויינים הטבעיים’ של צדק.

מעבר לארבעה האלה, המצב מורכב: לצד 91 הירחים הנוספים המוכרים רשמית (שאגב, עד היום הוענקו שמות רק ל-57 מהם), טסים סביב הכוכב הענק אלפי "ירחונים" קטנים יותר. עצמים אלה, שברובם הם אסטרואידים וגושי חומר שנלכדו בכבידה של הגוף השמימי הגדול במערכת השמש, מקיפים את צדק אך לא עומדים ברף השרירותי של קוטר בן קילומטר לפחות ש-IAU משתמש בו לסיווג ירחים, וחלקם גם אמורים להשתחרר מהכבידה שלו בשלב כזה או אחר ולעוף הלאה.

ספירת הירחים של צדק משתנה ללא הפסקה, ובמיוחד בעשורים האחרונים; הופעתם של טלסקופים מתקדמים וגשושיות חלל הובילה לגילויים מתמשכים, ויצרה ‘תחרות’ בין צדק לשבתאי על התואר "כוכב הלכת עם הירחים הרבים ביותר" במערכת השמש שלנו. נכון ל-2023, שבתאי מחזיק בתואר, עם 146 ירחים מוכרים רשמית – אם כי מספר זה עשוי להשתנות עם התקדמות הטכנולוגיה האסטרונומית. כאמור, הוא גם מבוסס על קביעה שרירותית של הגודל המינימלי לירח, שעשויה להשתנות בעתיד.

ההבנה המתפתחת של מערכת הלוויינים של צדק היא תזכורת תמידית לכך שככל שחקר החלל מתקדם ואנחנו מסוגלים לחקור עולמות רחוקים יותר, יש עוד לא מעט ידע אודות השכונה הקרובה שלנו שעדיין לא ידוע לנו. גשושיות כמו "אירופה קליפר", ששוגרה לחלל בשבוע שעבר, אמורות לעזור לנו לפתור עוד כמה שאלות לגבי הפינה החללית שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו