"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אתם לא לבד: הורים רבים מודאגים מאותה בעיה שיש לילד שלכם
הורים שגדלו עם אינטרנט חוששים שילדיהם, שמחוברים אליו מגיל צעיר יותר, יהפכו לאנשים בודדים – ומוכנים להתערב באופן פעיל בחיי ילדיהם כדי לוודא שיהיו להם חברים בעולם האמתי
אילוסטרציה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית Leonardo.Ai

אתם לא לבד: הורים רבים מודאגים מאותה בעיה שיש לילד שלכם

הורים שגדלו עם אינטרנט חוששים שילדיהם, שמחוברים אליו מגיל צעיר יותר, יהפכו לאנשים בודדים – ומוכנים להתערב באופן פעיל בחיי ילדיהם כדי לוודא שיהיו להם חברים בעולם האמתי

,עודכן
0השמעה
[object Object]

הדור הראשון של האינטרנט מגדל היום את הדור השני שלו, והעובדה הזו מלווה בתופעות לוואי רבות, שעל אחת מהן מלמד סקר חדש שעל תוצאותיו נספר בעזרת Claude.

הסקר נערך על ידי בית החולים לילדים C.S. Mott באוניברסיטת מישיגן, בקרב 1,031 הורים אמריקאים לילדים בגילאי גן חובה עד כיתה ח’. התוצאות: אחד מכל חמישה הורים מדווח שלילדם אין חברים או שאין לו מספיק חברים. 90% מההורים מאמינים שילדיהם היו רוצים ליצור חברויות חדשות, אילו היו מצליחים. יותר ממחצית ההורים מדווחים על לפחות גורם אחד המקשה על ילדיהם ליצור חברויות חדשות.

הסקר מצביע על מספר סיבות מרכזיות לקשיים ביצירת חברויות, לדעת ההורים:
1. ביישנות או מוזרות חברתית (20%)
2. התנהגות לא נעימה של ילדים אחרים (15%)
3. מוגבלות או מצב רפואי של הילד (פחות מ-10%)

הורים לילדים מבוגרים יותר ציינו גם שקבוצות החברים כבר מגובשות וקשה להיכנס אליהן, או שיש מעט מדי מקומות מפגש.

שלושה מכל ארבעה הורים נקטו בצעדים כדי לעזור לילדיהם ליצור חברויות חדשות, כמו ארגון מפגשי משחק עם ילדים אחרים (45% בקרב הורים לילדים בני 6-12 ו-37% בקרב הורים לבני 10-12), רישום הילד לפעילויות בהן יפגוש ילדים בעלי תחומי עניין דומים, יצירת קשר עם הורים אחרים לילדים בני אותו גיל (30% בקרב הורים לבני 6-10, 17% בקרב הורים לבני 10-12), אישור לשימוש ברשתות חברתיות (23% בקרב הורים לבני 10-12) ורכישת פריטים שמטרתם להרשים את החברים או לייש איתם קו (13% מההורים לבני 6-10 ו-9% מההורים לבני 10-12).

באופן מפתיע (או שאולי לא, במצב הנוכחי), שני שליש מההורים אמרו שחשוב להם שחברי ילדיהם יגיעו ממשפחות הדומות לשלהם, ויותר משליש ציינו העדפה לחברים ממשפחות עם זיקה פוליטית או דתית מסוימת. גורם שהורים התעניינו בו פחות הוא שלהורי החברים של ילדיהם תהיה רמת השכלה או הכנסה דומה.

שרה קלארק, מנהלת הסקר, מציעה לתמוך בילדים תוך מתן הדרכה, עידוד ומרחב ניווט חברתי, ובחירה בפעילויות בקבוצות קטנות לילדים ביישנים. היא מוסיפה כי חשוב לזכור שילדים עדיין מתפתחים בגילים הללו ולאפשר להם להתנסות בעצמם. היא גם מזהירה מפני הגבלת חברויות למעגלים סגורים, שעלולה למנוע מהם פתיחות מחשבתית וכישורים חברתיים טובים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו