זה מה שקורה לנו כשאנחנו רואים אנשים עושים משהו טוב

השנה האחרונה הראתה עד כמה אנשים מכל החוגים שאפשר להעלות על הדעת נרתמים להתנדב ולסייע לאחרים הנמצאים במצוקה או סתם משרתים את המדינה ומגיע להם שנדאג להם. אבל מתברר שבקרב הציבור הרחב התפישה הרווחת היא שמי שמתנדב לעזור לאחרים שייך כנראה לחוגים דתיים דווקא. נעזרנו ב-Claude כדי לסכם מחקר חדש בנושא.

לפי המחקר, שנערך ע"י הקמפוס האוניברסיטאי בעיר מרסד, השייך לרשת האוניברסיטאות של מדינת קליפורניה, ופורסם בכתב העת Scientific Reports, בארה"ב קיימת סבירות של פי 20 שאנשים יקטלגו אדם המבצע מעשים טובים כדתי מאשר כאתאיסט, ובניו-זילנד ההטיה חזקה מעט פחות – פי 12 “בלבד"; העובדה שההטיה נצפתה באופן בולט בשתי המדינות, שבשתיהן מעט פחות ממחצית האוכלוסייה מגדירה עצמה דתית, מעידה כי מדובר בתופעה גלובלית. החוקרים מצאו גם נטייה לקשר בין מעשים רעים, או לא מוסריים, לאתאיזם – אם כי ההטיה הזו היתה פחות חזקה מההטיה לקשר בין טוב-לב לדתיות. המשמעות היא שאנשים לא חושבים בהכרח שאנשים אתאיסטים "רעים", אך כן מאמינים שאנשים… ובכן, מאמינים נוטים יותר לעזור לאחרים.

החוקרים השתמשו בטכניקה הנקראת "כשל הצירוף". המשתתפים קראו תיאור של אדם שביצע מעשים טובים רבים, ואז התבקשו לבחור מה יותר סביר: האם מדובר במורה, או במורה המאמין באלוהים. בחלק האחר של המחקר, תואר אדם שביצע מעשים רעים, ואז התבקשו המשתתפים לבחור האם יותר סביר שהוא מורה, או מורה שאינו מאמין באלוהים. מבחינה לוגית, האפשרות הראשונה תמיד יותר סבירה, משום שהיא פחות ספציפית (ולכן חלה על שיעור גדול יותר של אנשים באוכלוסיה). אם אנשים בכל זאת בוחרים באפשרות השנייה והספציפית יותר, זה מצביע על הטיה חזקה בתפיסה שלהם.

החוקרים מציעים כמה הסברים לתופעה: ראשית, במשך מאות שנים הושרשו בנו תיאוריות על התפתחות הדת כאמצעי לקידום שיתוף פעולה בחברות גדולות; שנית, האמונה באל שמתגמל התנהגות מוסרית ומעניש התנהגות לא מוסרית עשויה לעודד אמון ושיתוף פעולה בין אנשים שאין להם הרבה במשותף מלבד אמונתם.

החוקרים מדגישים כי המחקר בדק רק תפישות, ולא מציאות, וכי אין ראיות חד-משמעיות שאנשים דתיים אכן נוטים יותר לעזור לאחרים, או שאתאיסטים נוטים להיות פחות מוסריים; בנוסף, העובדה שהוא התמקד בשתי מדינות דוברות אנגלית עם מעט פחות מ-50% המגדירים עצמם דתיים עשוי להפוך אותו ללא מייצג את רוב העולם. לכן, הם אומרים כי יש צורך במחקרים נוספים בתחום – גם כדי לבדוק את התפישות ביותר סוגי אוכלוסיה וגם כדי לבדוק את הקשר של אותן תפישות למציאות.