"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר מקשר בין התמעטות פרפרים לשימוש בקוטלי חרקים

המחקר ניתח נתונים ברמת החווה על יבולים ומידת שימוש בקוטלי חרקים, קישר אותם עם שפע הפרפרים ברמת המחוז, וחשף ירידה של 8% במגוון מיני הפרפרים הקשורים לשימוש בזרעים שטופלו בניאוניקוטינואידים

,עודכן
0השמעה
פרפרי מונרך. צילום: אודי אוחיון

מחקר בהשתתפות חוקרים מהמחלקה לכלכלת מזון ומשאבים חקלאי באוניברסיטת מישיגן ו-W.K. התחנה הביולוגית קלוג, גילתה ששימוש בקוטלי חרקים, במיוחד בניאוניקוטינואידים, הוא הגורם הגדול ביותר שתורם לירידה בשפע הפרפרים ובמגוון המינים במערב התיכון.

המחקר ניתח נתונים ברמת החווה על יבולים ומידת שימוש בקוטלי חרקים, קישר אותם עם שפע הפרפרים ברמת המחוז, וחשף ירידה של 8% במגוון מיני הפרפרים הקשורים לשימוש בזרעים שטופלו בניאוניקוטינואידים.

בעוד הם יעילים בהדברת מזיקים חקלאיים, לשימוש הנרחב בקוטלי חרקים, במיוחד נאוניקוטינואידים הנספגים ברקמות הצמח, היו השלכות לא רצויות על מינים שאינם מטרת ההדברה כמו פרפרים, שהם חיוניים להאבקה ומשמשים כאינדיקטורים להתמעטות רחבה יותר של חרקים.

בעוד שאירופה אסרה על נאוניקוטינואידים בשל סיכונים לדבורים, ארצות הברית עדיין מתלבטת לגבי אמצעי שימור עבור פרפרי המונרך, המושפעים כאמור משימוש בקוטלי חרקים.

מקורות: הניו יורק טיימס, Futurity, Environmental Health News, אוניברסיטת מישיגן סטייט (canr.msu.edu)

מאמר זה נכתב בשיתוף עם חברת החדשותGenerative AI Alchemiq.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר