"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק על המנגל: תרנגולות מאדימות גם בחיים

חוקרים שצילמו תרנגולות במשך שבועות גילו שהן מסמיקות במצבים מסוימים – ממש כמו בני אדם. מה זה אומר לגבי היכולת שלהן להרגיש ולבטא תחושות?

,עודכן
0השמעה
תרנגולת מסמיקה. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

הפעולה הגורמת לעור הפנים להאדים נחשבת בדרך כלל לאנושית למדי, אך מתברר כי לא רק שאינה ייחודית לבני אדם – היא אפילו לא ייחודית ליונקים. חוקרים מהמכון הלאומי למחקר לחקלאות, מזון וסביבה (INRAE) בצרפת הצליחו להוכיח לאחרונה כי גם תרנגולות מסמיקות בהתאם למצבן הרגשי. ביקשנו מ-Claude לספר לנו איך הם עשו את זה.

החוקרים צפו בשש תרנגולות מזן אסקס, שצבעו לבן בדרך כלל, במשך מספר שבועות, וצילמו 18,000 תמונות שלהן בעזרת מצלמות שצילמו אותן מכל זווית אפשרית. לאחר מכן הם ניתחו את התמונות בעזרת תוכנה שתייגה את הפנים של התרנגולות וזיהתה, מלבד זהותן, גם את רמת האדמומיות של פניהן בכל רגע נתון.

התוצאות הראו כי רמת הסומק בלחייהן של התרנגולות אכן השתנתה לפי מצבן הרגשי: בעת רגיעה הן היו לבנות למדי, בעת האכלה הציגו סומק מתון, ובמהלך אירועים שליליים כמו לכידה הפכו לאדום ארגמני ממש.

התופעה דומה להסמקה על פני פנים אנושיות כאשר אנו חשים מבוכה, כעס או תחושות מוגברות אחרות. הממצאים פותחים נקודות מבט חדשות ומסקרנות על החוויות הפנימיות והדינמיקה התקשורתית של בעלי חיים. בעבר זוהה דפוס של הסמקה בקרב ציפורי מקאו המרהיבות, אך זוהי הפעם הראשונה שנטייה כזו מזוהה בבעלי חיים פחות אקזוטיים.

מעבר לתובנות החדשות אודות אנטומיית העופות, המחקר מהווה בסיס לשיפור הערכת רווחתם של בעלי חיים במשקים. כאשר קבוצה אחת של תרנגולות התאקלמה בהדרגה לנוכחות ואינטראקציה אנושית מתמשכת, הן שמרו על אדמומיות פנים נמוכה משמעותית וגוון מאופק יותר מאשר קבוצה שלא רגילה לחשיפה אנושית. ההבדל בפיגמנטציה הצביע על פחות מתח ופחד סביב בני אדם.

כעת ניתן לפתח שאלות נוספות על בסיס המחקר הזה, כמו השורשים האבולוציוניים והדינמיקה החברתית של איתות רגשי בקרב חיות, הקשר בין הסמקה לדפוסי הזדווגות וכו’. בכל אופן, מדובר בגילוי מרענן אודות ההשפעות של רגשות על בעלי חיים ויכולתם להראות זאת באופן שניתן להבנה על ידי מינים אחרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר