"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפתעה: צרכנים "חכמים" מרוצים פחות מהרכישות שלהם

ניסויים שנערכו בקרב צרכנים גילו כי צרכנים שמשקיעים יותר זמן בשקילת אפשרויות הרכישה שלהם פחות מרוצים ממנה – אבל למרות זאת, הם משתמשים בה יותר. למה זה קורה ומה זה אומר עלינו?

,עודכן
0השמעה
אישה מחזיקה כרטיס אשראי מול מסך מחשב. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

בעולם המחקר נהוג לחלק החלטות רכישה לשתי קטגוריות עיקריות לפי דפוסי התנהגות צרכניים: מצד אחד, אלה שחוקרים בקפידה ובאריכות כל אפשרות, ומצד שני, אלה שפשוט מחפשים את האפשרות הראשונה שנראית כמו פשרה טובה בין תכונות למחיר. אבל איזו מהגישות מובילה לרכישות "חכמות" יותר, שהקונים מרוצים מהן לאורך זמן? בעזרת Claude צללנו את מחקר חדש שטוען שיש תשובה חד-משמעית לשאלה הזו.

המחקר של אוניברסיטת טורונטו מצא שצרכנים שמשווים ביסודיות מוצרים ומשקיעים זמן ומאמץ בבחירה, נוטים להשתמש בפריטים שקנו בתדירות גבוהה יותר ולפרקי זמן ארוכים יותר בהשוואה לאלה שמסתפקים במוצר הראשון שנראה כעונה על הדרישות המינימליות.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

סם מגליו, אחד ממחברי המחקר, מסביר כי נראה שהצרכנים המשקיעים ב”תחקיר” של האפשרויות השונות נוטים באופן תת-מודע לרצות להפיק מהמוצרים שרכשו את המקסימום, כך שהם משתמשים בהם יותר.

בניסוי אחד, המשתתפים היו צריכים לבחור בין שני שירותי טריוויה מקוונים. אלה שבילו יותר זמן בהתלבטויות השתמשו בסופו של דבר בחברות הטריוויה שבחרו לעתים קרובות יותר. ניסוי שני בחן צרכנים ‘משקיענים’ וניסה למצוא הבדלים בין אלה שניסו למצוא את הטוב ביותר לעומת אלה שהתמקדו במציאת טקטיקת ההחלטה הטובה ביותר. באופן מפתיע, אלה שבילו יותר זמן בהתלבטות בנוגע לשיקולי הבחירה היו פחות מרוצים מהבחירה הסופית שלהם למנוי על אתר בדיחות, למרות שהקדישו זמן רב יותר להחליט לעומת אלה שבחרו מהר יותר לפי מה שנראה כמו האפשרות העדיפה. על כך אומר מליו שזמן שימוש ורמת שביעות רצון אינן תמיד חוופפות.

החוקרים מאמינים שהממצאים יכולים לסייע בהפחתת צריכת יתר הפוגעת בסביבה. על ידי נקיטת גישה של החלטות זהירות יותר, תוך השקעת זמן ומאמץ רבים יותר, צרכנים ייטו להשתמש יותר זמן בפריטים שרכשו, כדי לקבל את מלוא התמורה מהרכישה שלהם, לעומת כאלה שלא התאמצו לבחור וימהרו להחליף את המוצר באחד אחר. לכן, הם אומרים שגם אם רמת שביעות הרצון שהצרכנים מביעים נמוכה יותר, בסופו של דבר ההשקעה בבחירה גורמת לפחות רכישות אימפולסיביות, מה שחוסך גם כסף וגם זיהום בטווח הארוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר