בשנת 2008, הזדעזעו מעריציו הרבים של פטריק סווייזי לשמוע על אבחנת סרטן הלבלב שלו. היה חשש רב לגורלו של הכוכב האהוב שנודע בזכות תפקידיו בסרטים כמו "ריקוד מושחת" ו"רוח רפאים". אך סווייזי, ידוע בנחישותו וברוחו האיתנה, נלחם במחלה באומץ ובתמיכה בלתי נדלית מצד רעייתו האהובה, הרקדנית-שחקנית ליסה נימי סווייזי, שותפתו לחיים מזה 34 שנים.
הוא ניהל מאבק ציבורי פתוח במחלה, תוך שיתוף רגעים קשים לצד רגעים של תקווה ואמונה. הוא עבר טיפולים קשים, ניתוחים וכימותרפיה, תוך שהוא ממשיך לעבוד ולשחק. ליסה עמדה לצידו לאורך כל הדרך, תומכת, מעודדת ומספקת לו את הכוח להמשיך. בראיונות רבים, סווייזי הביע את הערכתו העמוקה לנימי ותמיכתה הבלתי מתפשרת. 'היא המלאך השומר שלי', אמר. 'היא נותנת לי את הכוח להמשיך להילחם'. ליסה עצמה תיארה את המאבק כ'מסע קשה, אך גם מחזק ומעצים'. למרבה הצער, סרטן הלבלב התגלה כקטלני, וסווייזי הלך לעולמו בשנת 2009, בן 57 בלבד. למרות מותו, סיפורו נותר מקור השראה לרבים, סמל לנחישות, אומץ ותמיכה בלתי-מתפשרת.
View this post on Instagram
ליסה (67) פגשה את פטריק לראשונה בגיל 14, בלהקת הבלט של יוסטון, טקסס. השניים התחתנו ב-1975 כשהייתה בת 19 ונשארו נשואים עד מותו. מאולמות סטודיו לריקודים ועד האורות הנוצצים של הוליווד, ליסה ופטריק היו לנשמות תאומות מאז פגישתם לראשונה. זמן קצר לאחר נישואיהם, עברו בני הזוג לניו יורק כדי להמשיך בקריירת הריקוד שלהם. בסוף שנות ה-70 הם עברו ללוס אנג'לס, קליפורניה ועסקו בריקוד, כוריאוגרפיה, יצירת סרטים וניהול חווה לגידול סוסים, סמוך ליער הלאומי של אנג'לס. לבני הזוג לא היו ילדים. היא טייסת מורשית והטיסה את סוויזי לטיפולי הסרטן שלו.
לאחר מותו של בעלה, ליסה מצאה את עצמה מנווטת במים הבוגדניים של אבל ואובדן - מסע רווי מכשולים ומלכודות. ובכל זאת, בתוך הצער העמוק, פרחה תחושה חדשה של מטרה - נחישות לכבד את זכרו של פטריק ולהמשיך את מורשתו.
ליסה ופטריק סווייזי הצעירים (במרכז, אימו של פטריק)
View this post on Instagram
ההתמודדות עם המציאות הקשה של תמותה הייתה במרכז פודקאסט בהשתתפותה של ליסה. בשיחה אינטימית על אהבה נצחית, היא סיפרה על אחרית חייו, כיצד מערכת היחסים ביניהם ממשיכה לחיות ואיך מציאת אהבה חדשה לא הפחיתה במאום את אהבתה אליו.
כשהיא חוזרת אל היום הגורלי שבו פטריק סיפר לה על האבחנה הרפואית שלו, המילים כבדות המשקל מתעכבות. 'כשהוא גילה לראשונה שהוא חולה בסרטן הלבלב הוא הביט בי ואמר, 'אני אדם מת', מספרת ליסה על הרגע שניפץ את אשליית ביחד הבלתי מנוצחת שלהם, והוביל אותם לתהומות הייאוש. עם זאת, לנוכח הבהלה, הייתה נחישות בלתי מעורערת. "הדבר הראשון שעשיתי היה להתקשרת לגיסתי שהיא אונקולוגית מבריקה ביוסטון, טקסס…וכשסיפרתי לה את החדשות היא אמרה, 'אוי לא, אנחנו צריכים ניסוי קליני בשבילו. אני לא רוצה אותך להתעכב. אני רוצה שתעביר אותו לטיפול תוך שבוע, תצאו עם מבערים', אמרה המומחית. 'החיים מעולם לא היו אותו הדבר לאחר מכן. הכל השתנה…השתדלנו להיות חיוביים לגבי הכל אבל זה היה כמו לחיות בסיוט מוחלט 24/7.'
שנת 1975. ליסה ופטריק נישאים
View this post on Instagram
בתוך הכאוס של מסדרונות בתי החולים וההתייעצויות שקטות, היו רגעים גנובים של נחמה - הפוגה חולפת מן הזמן הרץ שפעל נגדם. כשהם הולכים יד ביד בחווה האהובה שלהם, היא ראתה בעיניו הדומעות של תחינה שקטה לחיים. 'אני רוצה לחיות', הוא התוודה. עם זאת, אפילו בימיו האחרונים, מחשבותיו של פטריק פנו למורשתו - מורשת שתחזיק מעמד זמן רב לאחר ירידת המסך האחרונה. 'הוא ידע שהוא זכה לתהילה גדולה...רוב האנשים סביבו מעולם לא ראו את הצד הקשה של המחלה שלו הזה והעריצו אותו כפי שזכרו אותו'. עבור פטריק, המדד להצלחה לא היה בשבחים או בהערצה, אלא בהשפעה העמוקה שהוא הותיר על לבם של אלה שהכירו אותו הכי טוב. ב-29 בספטמבר 2009, נימי סווייזי הוציא ספר זיכרונות, The Time of my Life, שהפך לרב מכר של הניו יורק טיימס. הספר נכתב בשיתוף פטריק סווייזי, והוא הסתיים זמן קצר לפני מותו.
כשהיא פתחה בפרק חדש בחייה, ומצאה שוב אהבה בזרועותיו של התכשיטן אלברט דפריסקו, ליסה נאלצה להתעמת בנחישות עם תגובות בלתי תומכות של מתנגדים לקשר החדש בחייה. 'החיים קצרים מכדי לא למצוא אהבה והם ארוכים מדי להיות לבד', היא אומרת, דברים שהם תזכורת נוקבת לחוסן הרוח האנושית. בפינות השקטות של לבה, זכרו של פטריק מתקיים כמגדלור של תקווה בחושך, אור מנחה בעתות ייאוש. באמצעות הסברה הבלתי מעורערת שלה ומאמציה הבלתי נלאים להעלות את המודעות לסרטן הלבלב, ליסה ממשיכה לכבד את מורשת בעלה האהוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו