"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה בתי ספר תובעים את יוטיוב, טיקטוק ואינסטגרם?

מספר בתי ספר ברחבי צפון אמריקה הגישו תביעות נגד הרשתות החברתיות ואתר הווידאו, בטענה שגרמו לתלמידים לבעיות קשב, ריכוז ובריאות נפשית. הם גם באים עם רשימת דרישות מענקיות הטכנולוגיה לתיקון המצב

,עודכן
0השמעה
תלמידים בכיתה בוהים בסמארטפונים שלהם. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

תביעה שהוגשה על ידי כמה ממפקחי בתי הספר העיקריים באונטריו מנסה להטיל את האחריות על הידרדרות הישגי מערכת החינוך על פלטפורמות כמו טיקטוק, סנאפצ’ט, אינסטגרם ויוטיוב. על הטענות והדרישות נספר בעזרת Claude.

התביעה המשפטית, הדורשת פיצויים בסך 4 מיליארד דולר, טוענת שהפלטפורמות הללו יצרו משבר בבריאות הנפש של הנוער על ידי טיפוח התנהגויות ממכרות-כפייתיות שמערערות את החינוך. גופי הפיקוח טוענים שהרשתות החברתיות הפכו למעשה ל"מטרד ציבורי", על ידי הפרעה ליכולת של התלמידים ללמוד ולהתפתח, באמצעות יצירה מכוונת של ‘זרמי’ תוכן ממכר שאי אפשר לעמוד בפניו.

לפי התביעה, יש לראות בחברות כמו אלפבית, מטא ובייטדאנס אחראיות למצב מערכת החינוך, בדיוק כפי שנעשה בתחום איכות הסביבה כאשר חברה מזהמת נהר או ים. הם טוענים כי "מגיפה של התמכרות" למאגרי התכנים האינסופיים של הפלטפורמות הללו הובילה להסחות דעת, נסיגה חברתית, בריונות ברשת והתנהגות אגרסיבית בקרב תלמידים רבים, מה שמקשה על בתי הספר לבצע את משימת הליבה שלהם. המועצות דורשות פיצויי עתק כדי לכסות את עלויות הטיפול בלמידה ובבריאות הנפש.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

מעבר לפיצוי הכספי, התובעים דורשים גם לחייב שינויים מהותיים באופן שבו פלטפורמות כמו טיקטוק פועלות; על ידי פריסת אלגוריתמים המכוונים במדויק כדי למקסם את זמן הצפייה באמצעות הזנה אינסופית של סרטונים מרתקים במיוחד, התביעה טוענת שחברות אלו נוקטות טקטיקות הדומות לחלוקת חומרים ממכרים בצורה מסוכנת לקטינים. היא מנסה לאלץ שיפוץ של מערכות אלו, כך שהתוכן יוזרם באופן כרונולוגי וללא המלצות נוספות מעבר לתכנים שהמשתמשים הצעירים ביקשו במפורש לעקוב אחריהם. כמו כן, דורשים התובעים יישום מגבלות זמן על משתמשים קטינים.

התביעה אינה הראשונה מסוגה, וגל של תביעות דומות הוגשו בארה"ב במהלך השנה האחרונה. נראה שוועדי הפיקוח מנסים ליישם לגבי חברות הטכנולוגיה את האסטרטגיה שהצליחה להם נגד יצרניות הסיגריות האלקטרוניות. הן נמנעות מלדרוש מהרשתות החברתיות לפקח ישירות על סוגי התכנים שיוצגו בהן, מאחר שהבינו כי החוקים בצפון אמריקה (כמו "סעיף 230” בארה"ב) אינם מחייבים פלטפורמות תקשורת לעשות זאת.

ההבנה הזו מבוססת על ההפסד של עורך הדין הישראלית ניצנה דרשן-לייטנר במאי 2023 לגוגל, בתביעה שבה ייצגה את הוריה של מימי גונזלז שנהרגה בפיגוע המשולב בפריז ב-2015 וטענה כי האלגוריתם של יוטיוב הסית את המבצעים לסרטוני דאע"ש וכך גרם להם להצטרף לארגון ולבצע את הטבח. בית המשפט קבע כי אין דרך להוכיח אחריות ישירה, או אפילו עקיפה, של יוטיוב למעשיהם של הטרוריסטים. לכן, בגל התביעות הנוכחי, לא מופיעות דרישות להטיל על הפלטפורמות את האחריות לתכנים המוצגים בהן, אלא רק לא להציג לבני נוער שום תוכן שלא ביקשו במפורש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר