"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה הקשר בין אחד באפריל לבין דגים על הגב?

אחד באפריל היה אנטישמי? האם זה עוד חג נוצרי שאנחנו צריכים בכלל להחרים, או שמדובר בחגיגה לא מזיקה? קיימות גרסאות רבות לגבי מקורו של יום המתיחות, אבל אלו העיקריות ומשמעותן

,עודכן
0השמעה
ילד מדביק דג מנייר על גבו של ילד אחר לכבוד האחד באפריל, לפי המנהג הצרפתי. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

"יום הטפשים", “יום השוטים”, "יום הכזבים" – לא חשוב איך תקראו לו, הראשון באפריל מוכר כבר שנים רבות מאוד – תיכף נצלול לכמה בדיוק – ליום שבו משקרים לאנשים ובודקים האם הם יפלו בפח או יבינו שמדובר במתיחה. אבל מאיפה הגיע המנהג המוזר הזה? פנינו ל-Perplexity להסבר.

המקור ל"חג" הזה אינו ידוע בוודאות, אם כי היסטוריונים מציעים מגוון תיאוריות והשערות:

בין היתר הם מזכירים חגים דומים שנערכו ברומא העתיקה ובהודו בימים שלפני ה-1 באפריל (הילריה, והולי, בהתאמה), וצוינו במשחקים, תהלוכות ומסיכות (כלומר, מקבילים לפורים), ונועד לאפשר לאנשים להעמיד פנים ליום אחד שהם בני מעמד שונה מזה שבו הם נמצאים כל השנה;

האזכור המתועד הראשון, לכאורה, לחגיגה באחד באפריל היא סיפור קצר של סופר בריטי משנת 1392 שהזכיר חגיגה "32 ימים לאחר תחילת מרץ" – כלומר ב-1 באפריל. עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי נוסח הסיפור, שלפיה הכוונה בכלל ל-32 יום לאחר סוף מרץ – כלומר 2 במאי;

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

תיאוריה אחרת מבוססת על שיר של משורר צרפתי מ-1508, שמזכיר את "הדג של אפריל" – הביטוי הצרפתי לגבי פתאים שנופלים במתיחות של החג. היסטוריונים מאמינים כי המקור לשימוש במונח היה המעבר שנעשה בצרפת באותה תקופה מלוח השנה היוליאני ללוח הגרגוריאני. בלוח היוליאני השנה נחגגה בין 25 במרץ ל-1 באפריל, ואלו שעברו ללוח ה"נכון" לעגו לאלה שהמשיכו לציין את השנה החדשה במועד הלא נכון;

התייחסות ברורה מוקדמת אחרת לאחד באפריל מגיעה משיר פלמי משנת 1561 מאת אדוארד דֶה דֶנֶה, שבו אציל שולח את משרתו לסדרה של שליחויות אבסורדיות, ומכנה אותן כ"שליחות שוטה" בשל התאריך – 1 באפריל;

ובהולנד מאמינים כי המקור לחג הוא כיבוש העיר בְּרילֶה מידי האציל הספרדי אלוורז דה טולדו ביום זה – אם כי המסורת ההולנדית לא מסבירה מה הקשר בין האירוע ל"חג" הנחגג ביום הזה.

במהלך מאות שנים, המנהגים הקשורים לאחד באפריל התפתחו והתפשטו על פני הגלובוס. בצרפת, ילדים מנסים להדביק דגי נייר על גבם של קורבנות תמימים, וצועקים “פּוּאַסוֹן ד’אַבְריל!” - כלומר, “דג של אפריל”; בפולין מקפידים שאף מילה שנאמרת בתאריך הזה לא תהיה רצינית, ואף שינו את תאריך החתימה על הברית האנטי-טורקית עם לאופולד הראשון, שנחתמה ביום זה, ל-31 במרץ; ובאירלנד נהוג לשלוח קרבן עם "מכתב חשוב" לאדם אחר, שישלח אותו לאדם שלישי וכן הלאה, עד שהקרבן יבין שבמכתב כתובות המלים "Send the fool further” (“שלח את הטיפש הלאה").

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר