מה הקשר בין אחד באפריל לבין דגים על הגב?

"יום הטפשים", “יום השוטים”, "יום הכזבים" – לא חשוב איך תקראו לו, הראשון באפריל מוכר כבר שנים רבות מאוד – תיכף נצלול לכמה בדיוק – ליום שבו משקרים לאנשים ובודקים האם הם יפלו בפח או יבינו שמדובר במתיחה. אבל מאיפה הגיע המנהג המוזר הזה? פנינו ל-Perplexity להסבר.

המקור ל"חג" הזה אינו ידוע בוודאות, אם כי היסטוריונים מציעים מגוון תיאוריות והשערות:

בין היתר הם מזכירים חגים דומים שנערכו ברומא העתיקה ובהודו בימים שלפני ה-1 באפריל (הילריה, והולי, בהתאמה), וצוינו במשחקים, תהלוכות ומסיכות (כלומר, מקבילים לפורים), ונועד לאפשר לאנשים להעמיד פנים ליום אחד שהם בני מעמד שונה מזה שבו הם נמצאים כל השנה;

האזכור המתועד הראשון, לכאורה, לחגיגה באחד באפריל היא סיפור קצר של סופר בריטי משנת 1392 שהזכיר חגיגה "32 ימים לאחר תחילת מרץ" – כלומר ב-1 באפריל. עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי נוסח הסיפור, שלפיה הכוונה בכלל ל-32 יום לאחר סוף מרץ – כלומר 2 במאי;

תיאוריה אחרת מבוססת על שיר של משורר צרפתי מ-1508, שמזכיר את "הדג של אפריל" – הביטוי הצרפתי לגבי פתאים שנופלים במתיחות של החג. היסטוריונים מאמינים כי המקור לשימוש במונח היה המעבר שנעשה בצרפת באותה תקופה מלוח השנה היוליאני ללוח הגרגוריאני. בלוח היוליאני השנה נחגגה בין 25 במרץ ל-1 באפריל, ואלו שעברו ללוח ה"נכון" לעגו לאלה שהמשיכו לציין את השנה החדשה במועד הלא נכון;

התייחסות ברורה מוקדמת אחרת לאחד באפריל מגיעה משיר פלמי משנת 1561 מאת אדוארד דֶה דֶנֶה, שבו אציל שולח את משרתו לסדרה של שליחויות אבסורדיות, ומכנה אותן כ"שליחות שוטה" בשל התאריך – 1 באפריל;

ובהולנד מאמינים כי המקור לחג הוא כיבוש העיר בְּרילֶה מידי האציל הספרדי אלוורז דה טולדו ביום זה – אם כי המסורת ההולנדית לא מסבירה מה הקשר בין האירוע ל"חג" הנחגג ביום הזה.

במהלך מאות שנים, המנהגים הקשורים לאחד באפריל התפתחו והתפשטו על פני הגלובוס. בצרפת, ילדים מנסים להדביק דגי נייר על גבם של קורבנות תמימים, וצועקים “פּוּאַסוֹן ד’אַבְריל!” - כלומר, “דג של אפריל”; בפולין מקפידים שאף מילה שנאמרת בתאריך הזה לא תהיה רצינית, ואף שינו את תאריך החתימה על הברית האנטי-טורקית עם לאופולד הראשון, שנחתמה ביום זה, ל-31 במרץ; ובאירלנד נהוג לשלוח קרבן עם "מכתב חשוב" לאדם אחר, שישלח אותו לאדם שלישי וכן הלאה, עד שהקרבן יבין שבמכתב כתובות המלים "Send the fool further” (“שלח את הטיפש הלאה").