"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זו הסיבה שאתם פשוט חייבים לדבר עם התינוק שלכם שתי שפות

רבים טוענים שדיבור שתי שפות עם תינוקות מבלבל אותם וגורם להם לבעיות בתקשורת – אבל האמת הפוכה לחלוטין, וחוקרים טוענים שדיבור שתי שפות עם תינוקות לא רק מלמד אותם עוד שפות – אלא יהפוך אותם לבריאים וחכמים יותר בהמשך החיים

,עודכן
0השמעה
תינוק "קורא" מילון עברי-אנגלי. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

אם אתם הורים טריים המנסים למצוא את הדרך הטובה ביותר לפתח את צאצאיכם, הנה משהו שכדאי לכם לחשוב עליו: אחת המתנות הגדולות ביותר שאתם יכולים לתת לתינוקכם היא ההזדמנות ללמוד מספר שפות. בניגוד לכמה תפישות מיושנות, הדבר לא רק שלא מבלבל אותם, אלא גם מאפשר להם ללמוד מספר שפות ברמת בקיאות שלעולם לא יצליחו להגיע אליה אם ילמדו אותן בגיל מבוגר יותר. נעזרנו ב-Claude כדי להרחיב.

כאמור, טעות נפוצה טוענת שגידול ילד בשתי שפות או יותר מהווה נטל. במציאות, רב-לשוניות היא הנורמה עבור חלק גדול מהאוכלוסייה העולמית – במיוחד במדינות מגוונות כמו הודו וסין, וילדים מנווטים בשפע הלשוני הזה בקלות יוצאת דופן.

מלידה, תינוקות סופגים ומסווגים בשקיקה את ההגייה, התחביר וההקשרים השונים של השפות השונות המדוברות סביבם. עד יום ההולדת הראשון שלהם, הם יכולים לעתים קרובות להבדיל בין המוסכמות של דקדוקים נפרדים באמצעות מה שהחוקרים מכנים "החלפת קוד" – היכולת לדלג בין שפות בהתאם לשותפי השיחה שלהם. זה עשוי להיראות מדהים עבור מבוגרים חד-לשוניים הנאבקים ללמוד שפה שנייה, אך זה מדגיש יתרון מרכזי של מוח התינוק: גמישות-על המאפשרת למידה ללא מאמץ במקום שבו רוב המבוגרים מסתבכים. מיומנויות כמו חשיבה אנלוגית, הפשטה וזיכרון מופלא משמנים עוד יותר את הגלגלים. תינוקות רב-לשוניים נעזרים בריבוי השפות סביבם כדי להשוות ביניהן ללא הפסקה ולהחליף הקשר כדי להבין כל אחת מהן.

זה לא אומר שתינוקות דו-לשוניים תמיד מראים את התפתחות השפות השונות שלהם בקצב זהה לזה של בני גילם החד-לשוניים; כמה ראיות מצביעות על כך שפיזור מאמץ קוגניטיבי על פני שני דקדוקים יכול לייצר עיכובים קלים בהתפתחות יכולות השפה של תינוקות. אבל אלה נפתרים בהכרח עם הזמן וההתעמקות – וזהו מחיר קטן לשלם עבור היתרונות של דו-לשוניות לאורך החיים: מזיכרון טוב יותר ועד עיכוב ירידה קוגניטיבית, רב-לשוניות מעניקה אינספור יתרונות ארוכי-טווח. ילדים ברי מזל שלמדו מספר שפות מלידה רוכשים לא רק מיומנות תרבותית גדולה יותר, אלא פלסטיות מוחית מחוזקת, שמשפרת את המיומנות הנפשית בצורה רחבה יותר.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

אם אתם הורים טריים המנסים למצוא את הדרך הטובה ביותר לפתח את צאצאיכם, הנה משהו שכדאי לכם לחשוב עליו: אחת המתנות הגדולות ביותר שאתם יכולים לתת לתינוקכם היא ההזדמנות ללמוד מספר שפות. בניגוד לכמה תפישות מיושנות, הדבר לא רק שלא מבלבל אותם, אלא גם מאפשר להם ללמוד מספר שפות ברמת בקיאות שלעולם לא יצליחו להגיע אליה אם ילמדו אותן בגיל מבוגר יותר. נעזרנו ב-Claude כדי להרחיב.

כאמור, טעות נפוצה טוענת שגידול ילד בשתי שפות או יותר מהווה נטל. במציאות, רב-לשוניות היא הנורמה עבור חלק גדול מהאוכלוסייה העולמית – במיוחד במדינות מגוונות כמו הודו וסין, וילדים מנווטים בשפע הלשוני הזה בקלות יוצאת דופן.

מלידה, תינוקות סופגים ומסווגים בשקיקה את ההגייה, התחביר וההקשרים השונים של השפות השונות המדוברות סביבם. עד יום ההולדת הראשון שלהם, הם יכולים לעתים קרובות להבדיל בין המוסכמות של דקדוקים נפרדים באמצעות מה שהחוקרים מכנים "החלפת קוד" – היכולת לדלג בין שפות בהתאם לשותפי השיחה שלהם. זה עשוי להיראות מדהים עבור מבוגרים חד-לשוניים הנאבקים ללמוד שפה שנייה, אך זה מדגיש יתרון מרכזי של מוח התינוק: גמישות-על המאפשרת למידה ללא מאמץ במקום שבו רוב המבוגרים מסתבכים. מיומנויות כמו חשיבה אנלוגית, הפשטה וזיכרון מופלא משמנים עוד יותר את הגלגלים. תינוקות רב-לשוניים נעזרים בריבוי השפות סביבם כדי להשוות ביניהן ללא הפסקה ולהחליף הקשר כדי להבין כל אחת מהן.

זה לא אומר שתינוקות דו-לשוניים תמיד מראים את התפתחות השפות השונות שלהם בקצב זהה לזה של בני גילם החד-לשוניים; כמה ראיות מצביעות על כך שפיזור מאמץ קוגניטיבי על פני שני דקדוקים יכול לייצר עיכובים קלים בהתפתחות יכולות השפה של תינוקות. אבל אלה נפתרים בהכרח עם הזמן וההתעמקות – וזהו מחיר קטן לשלם עבור היתרונות של דו-לשוניות לאורך החיים: מזיכרון טוב יותר ועד עיכוב ירידה קוגניטיבית, רב-לשוניות מעניקה אינספור יתרונות ארוכי-טווח. ילדים ברי מזל שלמדו מספר שפות מלידה רוכשים לא רק מיומנות תרבותית גדולה יותר, אלא פלסטיות מוחית מחוזקת, שמשפרת את המיומנות הנפשית בצורה רחבה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר