"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך זה שבתי עסק דומים נמצאים אחד ליד השני?

התופעה שבה בתי עסק כמעט זהים ממוקמים בסמוך גרמה לחוקרים לתמוה מדוע בעלי עסקים לא מנסים להתרחק מעסקים דומים מדי. מה שהם גילו עשוי לשנות את כל מדיניות הרווחה העולמית

,עודכן
0השמעה
שני מוסכים צמודים באותו רחוב. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

מדובר במחזה נפוץ: אתם מוצאים את עצמכם באזור תעשייה, או סתם רחוב עם עירוב שימושים, ושמים לב פתאום שאחד ליד או מול השני יש שני עסקים או יותר שעוסקים בדיוק באותו דבר: שתי מסעדות פלאפל, שתי חנויות אופניים וקורקינטים, שתי מספרות או שתי טמבוריות. איך זה ששני עסקים כל כך דומים מתמקמים כל כך קרוב אחד לשני? זו בדיוק השאלה ששאלו את עצמם שלושה חוקרים מאוניברסיטאות בארה"ב, קנדה ובריטניה.

השלושה שמו לב לגרסה קיצונית במיוחד של התופעה באפריקה, שבה ניתן למצוא במקומות מסוימים עשרות, או אפילו מאות, עסקים זהים לכאורה המקובצים יחד באותו מיקום, ומציעים את אותם סחורות או שירותים. הם החליטו לנסות לחקור האם הריכוז הזה לא מייצר תחרות-יתר שהורסות את העסקים. ביקשנו מ-Claude לתמצת לנו את מסקנותיהם.

עם זאת, מחקר חדש חושף היגיון בסיסי גאוני לתופעה זו - יצירת מערכות רווחה חזקות ובלתי פורמליות המייצרות הזדמנויות תעסוקה וחוסן כלכלי בקנה מידה.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

טיים ווייס מאוניברסיטת מאימפריאל קולג’ בלונדון, מייקל לאונסברי מאוניברסיטת אלברטה וגארי ברוטון מהאוניברסיטה הנוצרית של טקסס, התמקדו בשכונת Dagoretti Corner בניירובי, בירת קניה, שבה הופיעו זה לצד זה לא פחות מ-105 עסקים כמעט זהים לתיקון רכבים בעשורים האחרונים. מה שנראה כלפי חוץ כתחרות מיותרת בעליל, התגלה להם כמנגנון מורכב של תלות הדדית ושיתוף פעולה.

עסקי תיקוני הרכב פיתחו רשת תמיכה מאורגנת עם חמש פונקציות קריטיות: אגודות חיסכון והשקעות מאוחדות, צינורות הכשרה לחניכות, מנגנוני שיטור עצמי ובקרת איכות, הפחתת משברים באמצעות משאבים משותפים ומאגרי ביטוח לא פורמליים למקרי חירום אישיים. התוצאה היא שאזור התעשייה ממוקד המוסכים מספק תעסוקה ליותר מ-500 אנשים, תוך מתן אפשרות להשקעה, הכשרת מיומנויות, ייצוב הכנסות ורשתות ביטחון סוציאליות מול זעזועים כלכליים וקשיים אישיים.

לתובנות יש השלכות מדיניות משמעותיות. יוזמות רבות לפיתוח כלכלי מסורתי, שמטרתן להאיץ יזמות ותחרותיות, עלולות לערער בטעות את מערכות הרווחה הבלתי פורמליות החשובות הללו על ידי תמריץ לצמיחה עסקית אינדיבידואלית על חשבון שיתוף הפעולה. "המדיניות צריכה לאפשר, לחזק ולאחר מכן למנף את מערכות הרווחה הקיימות של איתור עסקים כדי ליצור צמיחה של חברות ותעסוקה", מייעצים החוקרים.

פתרונות פוטנציאליים יכולים לכלול פורמליזציה של קבוצות ומבני חיסכון, שיפור השקיפות באמצעות פלטפורמות דיגיטליות ותיעול הלוואות ממשלתיות או השקעות לרשתות הקהילתיות במקום לעסקים בודדים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר