"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם ל"בעיית שלושת הגופים" יש בעיות בסיסיות בהיגיון מדעי?

“בעיית שלושת הגופים" של נטפליקס היא כבר להיט בינלאומי, שמרתק מיליונים אל המסכים ומאתגר תפישות מדעיות קיימות. אך האם יש קשר כלשהו בין האפשרויות שהוא מציג לבין העולם שסביבנו?

,עודכן
0השמעה
"בעיית שלושת הגופים". צילום: נטפליקס

"בעיית שלושת הגופים", סדרת המדע הבידיוני החדשה שכבשה את המקום הראשון בנטפליקס בישראל ובעולם, מבטיחה שילוב בין חוקי הפיזיקה הידועים כיום לאפשרויות עתידניות שאולי טרם גילינו בעוד חייזרים כבר מנצלים. אך האם היקום כפי שתיאר אותו הסופר הסיני לי צשין, עם עולמות תלת-שמשיים, שעל ספריו מבוססת הסדרה, אכן קרוב למציאות? נעזרנו ב-Claude כדי להבין עד כמה הרעיונות של הסדרה קשורים למציאות.

הכותרת מתייחסת לאחת החידות העתיקות ביותר בפיזיקה ובמתמטיקה: חישוב תנועות המסלול של שני גופים מסיביים הוא פשוט הודות לחוקי התנועה והכבידה של ניוטון. אבל הצגת גוף שלישי יוצרת מערכת יחסי גומלין דינמית, מורכבת וכאוטית כל כך, שההתפתחות ארוכת הטווח שלה הופכת לבלתי צפויה מיסודה. הבעיה נותרה בלתי ניתנת לפתרון באמצעות חוקי האלגברה הידועים לנו כיום. חוסר היציבות הזה נובע משום שאי-ודאות זעירה בעמדות ההתחלה מתהווה באופן אקספוננציאלי, מה שהופך את מסלולי הגופים לבלתי אפשריים לחיזוי לאורך זמן. מערכת השמש המשולשת של לי מבטאת את העיקרון הזה בקנה מידה קוסמי.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

בעוד שהעולם שמתאר לי פיקטיבי, מערכת שלושת הכוכבים שהוא מתאר שואבת השראה מהשכונה הקוסמית שלנו: אלפא קנטאורי היא מערכת הכוכבים הקרובה ביותר לכדור הארץ, שנמצאת במרחק של מעט יותר מ-4 שנות אור מאיתנו, וכוללת את שני הכוכבים דמויי השמש אלפא קנטאורי A ואלפא קנטאורי B, לצד הננס האדום הקטן יותר פרוקסימה קנטאורי. שני כוכבי לכת בעלי פוטנציאל לחיים, המקיפים את האחרון, עוררו ספקולציות לגבי חייזרים שאולי חיים שם, או במערכות דומות, וכבר התקדמו הרבה מעבר לאנושות.

מספר דמויות מפתח ב"בעיית שלושת הגופים" מתחבטות בפרדוקסים הפילוסופיים והמדעיים הטמונים בחיפוש אחר אינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ. "פרדוקס פרמי" תוהה מדוע, בהתחשב במאמצים העצומים שהשקענו בכך, מעולם לא זיהינו בוודאות שום סימן לתרבויות חייזרים מתקדמות. ישנן השערות לפיהן ציוויליזציות חייזריות עשויות להימנע בכוונה מהכרזה על נוכחותן – מה שמכונה "השערת גן החיות". הסדרה בוחנת גם האם תופעות בלתי מוסברות, כמו "אות וואו!" משנת 1977, עשויות להיות מסרים חייזריים.

מושגי פיזיקה אחרים המופיעים בסדרה, כמו חלקיקי ניטרינו חמקמקים, גלאים תת קרקעיים עמוקים, עיקרון תערו של אוקאם (או "חוק החיסכון", שלפיו העולם תמיד נוטה להתנהל לפי החוקים הפשוטים ביותר שאפשר להחיל עליו) ואירועי התיישרות שמימיים הנקראים "זיזיגיה", כולם מבוססים על מדע אותנטי. השזירה הזו של עקרונות אמיתיים עם תיבול של השערות ספקולטיביות מבטיח חווית צפייה מאתגרת מחשבה ותפישות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר