"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסיבה המאוד מפתיעה לציונים הנמוכים של ילדים בלימודים

מחקר חדש מצביע על השפעה ברורה וניכרת של ההסעות המביאות את הילדים לבתי הספר על ציוניהם בלימודים, שיכולה להשתוות להשפעה של הורדת מספר התלמידים בכיתה בשניים

,עודכן
0השמעה
הסעת תלמידים. בישראל קצב שדרוג האוטובוסים גבוה משמעותית. צילום: יוסי זליגר

אפילו אם הילדים שלכם שקטים, רגועים, נהנים מיחסים טובים עם חבריהם, לא מכורים לטלפון ומקשיבים בשיעורים, יכול להיות שההישגים שלהם בלימודים נפגעים מגורם חיצוני מפתיע, כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת מישיגן שפורסם ב-JAMA Network Open של האיגוד הרפואי האמריקאי. הסתייענו ב-Claude כדי להבין איך דווקא כלי הרכב שמביא אותם לבית הספר עלול להשפיע על ציוניהם.

המחקר בחן את ההשפעות של תוכנית ההנחות המתמשכת של הסוכנות להגנת הסביבה (המקבילה למשרד להגנת הסביבה בישראל), המספקת מימון לשדרוג ציי האוטובוסים המסיעים תלמידים לבתי ספר אזוריים. על ידי הצלבה בין מחוזות שזכו למענקים כאלה לבין נתוני מבחנים סטנדרטיים, החוקרים חשפו שיפור ברור בהישגים האקדמיים לאחר שאוטובוסים חדשים בעלי פליטות נמוכות עלו לכבישים.

"מצאנו שבמחוזות שנבחרו לקבל מימון של (הסוכנות) כדי להחליף את האוטובוסים הישנים והמלוכלכים ביותר שלהם – אלה מלפני 1990 – היו ציוני מבחנים ממוצעים גבוהים משמעותית באמנויות קריאה/שפה ומתמטיקה בשנה שלאחר מכן בהשוואה למחוזות שלא קיבלו אוטובוסים חדשים, " מסבירה המחברת הראשית מרדית’ פֶּדי. הגידול שנצפה היה שווה ערך להגדלת ההכנסה הממוצעת של המחוזות ב-10% לקריאה ו-4% למתמטיקה. פדי מציינת כי השיפור בקריאה שיקף בערך 25-30% מהתועלת של הקטנת גודל הכיתות ב-7-10 תלמידים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

למרות שהמנגנונים המדויקים אינם מוכחים (כידוע, התאמה אינה מעידה בהכרח על סיבתיות), החוקרים מאמינים שבריאות דרכי הנשימה היא גורם מפתח. חשיפה לפליטות סולר ומזהמים סביבתיים אחרים עלולה להחמיר אסתמה ואלרגיות, ולהוביל תלמידים להחמיץ את שעת השיעור או להתקשות בריכוז. פדי מעריכה שניקוי האוויר בנסיעות לבית הספר וסביב הבניינים עקב הירידה בפליטות מהאוטובוסים מביא לשיפור בנוכחות ובלמידה.

מסקנתה של פדי לגבי הנוכחות מבוססת על מחקר קודם של עמיתתה באוניברסיטת מישיגר, שרה אדר, שהראה שיעורי נוכחות משופרים במחוזות המשתמשים באוטובוסים עם פליטה נמוכה – במיוחד בקרב תלמידים עם בעיות נשימה כמו אסתמה.

למרות תוכנית המימון ותמריצים נוספים שמחולקים על ידי הממשל, חוקרים מעריכים שמחוזות רבים ממשיכים להפעיל אוטובוסי הסעות ישנים ומזהמים יותר. הם קוראים למנהלי בתי ספר להגיש בקשות למענקי שדרוג. "העבודה שלנו מראה שמחוזות בתי ספר עם אוטובוסים ישנים מאוד יפיקו תועלת מהשתתפות בתוכניות מימון אוטובוסים ‘נקיים’ אלה", מפצירה פדי. "הדבר החשוב ביותר הוא להחליף את האוטובוסים הישנים ביותר בדגמים חדשים יותר, ללא קשר לשאלה אם הם מונעים בחשמל או בדיזל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר