בעשור השלישי של המאה שעברה היתה לאס וגאס, ומדינת נוואדה שבה היא נמצאת, בדעיכה מהירה: מדבר שומם למדי, מלבד כמה נחלים שבקושי הספיקו לחקלאות מקומית, והשפל הגדול, שדרדר את הכלכלה במדינה כולה והשפיע באופן קשה על מקומות מרוחקים כמו וגאס שהמכרות בה נשארו שוממים, כמעט ולא הותירו לעיר ולמדינה סיכוי. אבל אז, מהלך דרמטי של ההנהגה המקומית לפני 93 שנים בדיוק הזריק למקום רוח חדשה, שהפכה אותו בהמשך לאחד מיעדי התיירות הפופולריים בעולם. נעזרנו ב-Perplexity וב-Claude כדי לספר על המהלך.
ב-19 במרץ 1931 חתם מושל נוואדה, פרד בלזאר, על "חוק 98”, שהפך את ההימורים במדינה לחוקיים. המהלך, שהוצע על ידי יזמים מקומיים כמו טום קארול, נתפש כניסיון נואש להחיות את הכלכלה הגוועת ולמשוך מבקרים, עסקים והכנסות ממיסים. החוק התיר משחקי מזל כגון בלאק ג'ק, רולטה ומכונות מזל.
ההשלכות הורגשו כמעט מייד: הקזינו הגדול הראשון, אל רנצ'ו וגאס, נפתח שנה לאחר מכן על הכביש המהיר ללוס אנג'לס, וזמן קצר אחריו החלו להיפתח בתי קזינו רבים אחרים, כמו לאסט פרונטיר שהיה הראשון במה שהפך בהמשך ל"סטריפ" של לאס וגאס. הכנסות מהימורים אפשרו לבעלי קזינו לבנות אתרי נופש גדולים יותר ויותר, למשוך יותר תיירים ויותר השקעות במחזור של שגשוג.
מה שהתחיל כהטלת קובייה מסוכנת התברר עד מהרה כזכייה בלוטו; ההכנסות מהימורים זינקו, ועד 1984 כבר הכניסו לנוואדה מיליארד דולר. כיום, הסטריפ של לאס וגאס לבדו כולל מעל 30 אתרי נופש ברמה עולמית שכל אחד מהם קיים בזכות בית קזינו, והם גורפים מיליארדי דולרים מדי שנה והופכים את נבאדה לאחד מיעדי התיירות המובילים בעולם.
הימורים חוקיים הובילו לפריחה באוכלוסייה, תחילה בלאס וגאס ולאחר מכן ברחבי נוואדה כולה, כאשר תעשיות התמיכה פרחו. כיום, עם שלושה מיליון תושבים, נהנית נוואדה מפעילות כלכלית בסך 200 מיליארד דולר בשנה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו