"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מלחמות האירוויזיון: התקריות הפוליטיות הבולטות בתולדות התחרות

ישראל היא יעד ותיק לפוליטיזציה באירוויזיון, אך היא אינה היחידה. במהלך השנים, מדינות רבות ניהלו מאבקים באמצעות, ולפעמים בעקבות, תחרות המוזיקה שהיתה אמורה לאחד את אירופה – כולל איומים במעצר זמרים או אנשים שמצביעים למדינה הלא נכונה

,עודכן
0השמעה
לפחות אותה לא מאיימים לעצור. עדן גולן. צילום: רן יחזקאל, עיצוב גרפי: שיין הורוביץ

לפני כמעט 70 שנה, כשמדינות מערב אירופה ייסדו את האירוויזיון, כוונתן היתה ליצור אירוע שיאחד את היבשת שסועת המלחמות באמצעות מוזיקה. אלא שלא פעם, התחרות דווקא שימשה טריגר, או לפחות מראה, לקונפליקטים פוליטיים שעדיין קיימים. השתמשנו ב-Perplexity וב-Claude כדי לאסוף רק כמה דוגמאות למה שיכול להיתפש כפוליטיזציה של האירוויזיון הרבה לפני הסאגה סביב עדן גולן והשיר הישראלי ל-2024.

רוסיה נגד אוקראינה
הרבה לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה, אפשר היה לחוש את המתח בין שתי המדינות באמצעות תחרות הזמר. בשנים הראשונות להשתתפותה נהגה אוקראינה, כמו כל יתר מדינות הגוש הסובייטי לשעבר שהצטרפו לתחרות, להעניק לרוסיה 10 או 12 נקודות בכל שנה – אלא שאז, בתחילת העשור הקודם, היא החלה להעניק לשכנה הגדולה פחות ופחות נקודות.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

ב-2016 ניצחה אוקראינה עם "1944”, שנתפש כביקורת נגד הרוסים על כיבוש חצי האי קרים בעבר הרחוק והקרוב גם יחד. כתוצאה, בשנה שלאחר מכן בחרה רוסיה את יוליה סמוילובה לייצג אותה במדינה השכנה. הבחירה לא היתה מקרית, שכן סמוילובה היא אחת הזמרות הרוסיות הראשונות שהופיעו בקרים לאחר הכיבוש הרוסי ב-2014. אוקראינה הודיעה שאם סמוילובה תעז לדרוך (או לנסוע על כיסא הגלגלים שלה, שכן מדובר בבחורה נכה) על אדמתה, היא תיעצר ותישלח לכלא. רוסיה נאלצה לוותר על ההשתתפות, אך כ"פיצוי" שלחה את הזמרת בשנה שלאחר מכן לייצג אותה בפורטוגל.

ארמניה נגד אזרבייג'אן
הסכסוך ארוך השנים סביב חבל נגורנו-קרבאך עורר מתיחות בין ארמניה ואזרבייג'אן, כולל באירוויזיון. בשנת 2009, לאחר שהגלויה של השיר הארמני כללה יצירת אמנות במוזיאון של בירת נגורנו-קרבאך האוטונומי לכאורה, הערוץ האזרי סירב לשדר את השיר הארמני או להציג את מספר הטלפון להצבעה עבורו. למרות זאת, 43 אנשים במדינה הצביעו לו – ונעצרו, מה שגרם לאיגוד השידור האירופי לפתוח בחקירה ולקנוס את האזרים על פוליטיזציה של התחרות. ב-2012, כאשר האזרים אירחו את התחרות, הארמנים ביטלו את השתתפותם ברגע האחרון מחשש שהמדינה היריבה תתנקש באנשי המשלחת.

ישראל נגד העולם
כידוע, ההשתתפות שלנו באירוויזיון שנויה במחלוקת במיוחד – ולו רק בגלל העובדה שאנחנו בכלל באסיה, עוד לפני שמזכירים בכלל את הפלשתינים. מספר רב של מתמודדים לאורך ההיסטוריה סירבו להשתתף בתחרויות שהתקיימו בישראל או עקצו את המתמודדים הישראלים, ושתיים משכנותינו – ירדן ולבנון – קיבלו הצעות להשתתף ודחו אותן לאחר שהתברר כי ההשתתפות מותנית בשידור ופתיחת קווי הצבעה גם לשירים הישראלים. מרוקו השתתפה באירוויזיון פעם אחת בלבד, ב-1980, לאחר שישראל פרשה עקב קיומה של התחרות ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – אך לאחר שהגיעה למקום השני מהסוף הכריז המלך חסן השני, לפחות לפי דיווחים, שמרוקו לא תחזור לאירוויזיון לעולם. ב-2019 האמינו רבים כי תזמון גל ההסלמה התורן מול חמאס נועד להפחיד את אוהדי האירוויזיון מהגעה לישראל, והשידור המונגש של כאן אף נפרץ למשך מספר שניות על ידי האקרים עוינים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר