'הסנדק', שיצא לאקרנים היום ב-1972, נחשב לאחד הסרטים הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע. הסרט, המבוסס על רב המכר באותו שם מאת מריו פוזו, כבש את הקהל והמבקרים עם סיפורו המרתק, הדמויות הבלתי נשכחות והסצנות האייקוניות שלו. הנה 19 עובדות על הקלאסיקה העל זמנית הזו.
ההופעה האייקונית של מרלון ברנדו
אחת הגדולות ביותר בתולדות הקולנוע. ברנדו אלתר באודישן את מחוות ליטוף החתול שנכנסה לסרט והצליח להעביר את הדואליות של אבי המשפחה דון קורליאונה, מצד אחד איש משפחה אכפתי, מצד שני רוצח קר. התנועות האיטיות המכוונת, ההבעה הקשוחה והמאיימת, החליפות הכהות והעניבות צרות, המלמול המחוספס, נצרבו לעד בזיכרון הצופים.
ראש סוס כרות
ראש הסוס ששימש בסצנה היה אמיתי. הוא נרכש מחברת מזון לכלבים שעיבדה דרך קבע בשר סוסים. תגובתו של השחקן ג'ון מארלי לגילוי ראש סוס כרות במיטתו בייתה אמיתית; הוא לא היה מודע למתוכנן עד שהסצינה צולמה, מה שחיזק את גורם ההלם. הסצנה צולמה בטייק אחד בגלל מגבלות תקציב, מה שהוסיף לחץ לאווירה בסט.
סימן שאלה לגבי אל פאצ'ינו
ליהוק אל פאצ'ינו לסרט היה בסימן שאלה. שם לא מוכר, נסיון מועט והיעדרו של מה שמכונה בהוליווד Star Power, יכולתו של שחקן למשוך קהל גדול לבתי הקולנוע, יצרו היסוס באולפן פרמונט שהעדיף שחקן מבוסס. עם זאת, הבמאי פרנסיס פורד קופולה, שהבחין בכישרון הגולמי של פאצ'ינו, קידם את ליהוקו. בסופו של דבר אודישן אינטנסיבי של פאצ'ינו הבטיח את מקומו בסרט, והשאר היה להיסטוריה קולנועית.
דיאן קיטון באחד מתפקידיה החשובים
דיאן קיטון שגילמה את קיי אדמס קורליאונה הביאה עומק ופגיעות לדמות. כמו פאצ'ינו, גם היא לא הייתה הבחירה הראשונה של האולפן. עם זאת, קופולה שזיהה את יכולתה להעביר את התמימות של קיי ובסופו של דבר את התפכחותה, התעקש שהתפקיד יוענק לה. גם הכימיה שלה עם פאצ'ינו תרמה לתהודה הרגשית של הסרט. הופעתה זכתה לשבחי המבקרים וביססה את מקומה כשחקנית מובילה.
ה'גומיגם' של ברנדו
מרלון ברנדו השתמש באביזר גומי מיוחד שהושם בפיו לצורך גילום דמותו של ויטו קורלאונה. הגומי גרם לסנטרו של ברנדו לצנוח, ועזר לו ליצור את המראה המאיים והקשוח של הדמות. הוא גם עזר לברנדו לדבר בקול עמוק וגרוני יותר. השימוש באביזר היוצא דופן היה רעיון של ברנדו עצמו, והוא תרם רבות להפיכת דמותו של קורלאונה לאחת הדמויות הזכורות ביותר בתולדות הקולנוע.
ראש משפחת פשע ואיש משפחה חם. דון ויטו קורלאונה והחתול
View this post on Instagram
החזון המסוכן של קופולה
פרנסיס פורד קופולה ראה בעיני רוחו את הסרט כסאגה מונעת אופי, המתמקדת בדינמיקה משפחתית בתוך המאפיה. הוא דחף לבחירות לא שגרתיות של ליהוק כמו אל פאצ'ינו ומרלון ברנדו והתעקש לצלם במקומות אותנטיים בניו יורק, אך נתקל בספקנות מצד אולפן פרמונט שהעדיף כוכבים מבוססים וצילומי אולפן חסכוניים. חזונו, בסופו של דבר, התגלה כפורץ דרך.
תאונות על סט הצילומים
במהלך הצילומים אירעו מספר תאונות, כולל שבירת אפו של ג'יימס קאן בסצינת מאבק. פציעתו של ילד בן 6 בשם ג'ון מרלי כתוצאה מהירי בסצינת ההתנקשות בוויטו קורליאנה שגרמה לאובדן שמיעתו באוזן אחת. כמעט אובדן שליטה בסצינת הירי המפורסמת במסעדה, כשכדורים אמיתיים כמעט פגעו בשחקנים. הסיבה לכך היא שהאקדחים שהשתמשו בהם הכילו תחמושת חיה, במקום כדורי סרק.
המבקרים היו מרוצים
עם יציאתו לאקרנים, הסרט זכה לשבחי המבקרים ששיבחו את הבימוי של קופולה, את עומק התסריט ואת המשחק, במיוחד את זה של מרלון ברנדו. רבים ראו בסרט כהישג פורץ דרך בקולנוע, וציינו את סיפורו הסוחף ופיתוח הדמויות העשיר שלו. חקר הכוח, הנאמנות והמשפחה הדהדו עמוקות במבקרים כמו בקהל, וחיזקו את מעמדו כאחד הסרטים הגדולים שנעשו אי פעם. עם זאת, היו גם כמה ביקורות שליליות; הסרט ארוך מאוד (3 שעות), העלילה מסובכת וקשה למעקב, הסרט אלים מאוד. אבל בדרך כלל הייתה הסכמה שמדובר בנקודת ציון תרבותית ואבן בוחן שתעצב את הקולנוע שנים קדימה.
הביאה עומק ופגיעות לדמותה של קיי קורליאונה. דיאן קיטון
View this post on Instagram
הצלחה בקופות ו-3 אוסקרים
למרות החששות הראשוניים לגבי אורכו ותוכנו, הסנדק זכה להצלחה קופתית אדירה, והרוויח יותר מ-245 מיליון דולר ברחבי העולם, מה שהפך אותו לסרט הרווחי ביותר בתקופתו. הצלחתו הייתה חסרת תקדים ביחס לז'אנר שלו והעידה על התיאבון של הקהל לסיפור המשלב עולמות מנוגדים, משפחתיות אותנטית ופשע מאורגן. הסנדק זכה בשלושה פרסי אוסקר; הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר.
מחאת האוסקר של ברנדו
מרלון ברנדו זכה באוסקר על תפקידו בסרט, אך במקום לקבל את הפרס באופן אישי, הוא שלח את השחקנית האינדיאנית סאשין ליטלפת'ר ('נוצה קטנה') לקבל את הפרס במקומו. ליטלפת'ר נשאה נאום מחאה בשמו, בו נטען כי ייצוגם של אינדיאנים בהוליווד סטריאוטיפי מזלזל והובעה תמיכה בתנועה האינדיאנית האמריקנית (AIM) ובמאבקם לזכויות. המחאה של ברנדו עוררה תגובות מעורבות, אך נותרה רגע משמעותי בהיסטוריה של הוליווד.
הפסקול הבלתי נשכח של נינו רוטה
פסקול הסרט מאת נינו רוטה, מלחין איטלקי שנודע בעיקר בזכות פסקולי סרטים שחיבר, כולל רבים לסרטי פליני, הוא אחד המוכרים והאהובים אי פעם. הוא משלב נעימות מלודיות יפהפיות עם קטעים קצביים ותזמורתיים דרמטיים, וכולל שימוש בכלי נגינה עממיים כמו מנדולינה ואקורדיון. המוזיקה של רוטה מתאימה באופן מושלם לסצנות השונות בסרט, מדגישה רגשות ויוצרת מתח ודרמה. הפסקול שזכה בגלובוס הזהב השפיע על דורות של מלחיני פסקולים והיה לאחד הנמכרים ביותר.
הטבלה ואמבטיית דם: מייקל קורליאונה מחסל את כל ראשי המשפחות האחרות
סצנת ההטבלה
בסצנת ההטבלה האינטנסיבית והידועה לשמצה של בנה של קוני קורליאונה שולבו באופן מהפנט דימויי הטבלה קתולית מסורתית עם מעשי אלימות ורצח מזעזעים. למעשה, היה זה טיהור משולב בנוסח המאפיה של השטח מכל אויביו של האב הגאה. הסצינה נחשבת לאחד הסיקוונסים הזכורים בתולדות הקולנוע.
ייצוג התרבות האיטלקית
הסרט עורר דיונים וויכוחים על זהות איטלקית-אמריקאית וייצוג בתקשורת, והשפיע על תיאורים עתידיים של התרבות האיטלקית בקולנוע ובטלוויזיה. העניין בתרבות האיטלקית התרחב, במיוחד בארצות הברית. רבים החלו ללמוד איטלקית, לאכול אוכל איטלקי ולהאזין למוזיקה איטלקית. עם זאת, הייצוג היה לא פעם סטריאוטיפי, כמו קשר למאפיה, משפחה מלוכדת, נטייה לאלימות ואהבה לאוכל.
הקציצות של קלמנצה
הקציצות של קלמנצה בסרט מייצגות יותר מסתם מנה; הן מסמלות חברות, משפחתיות ומסורת. הסצנה שבה קלמנצה מסביר את מייקל קורליאונה איך להכין אותן היא רגע של חיבור המציג את הטקסים האינטימיים בתוך משפחת הפשע קורליאונה. המתכון עצמו, העובר מדור לדור, משקף את חשיבות המורשת והמשכיות. הקציצות של קלמנצה הפכו לאייקוניות בתרבות הפופולרית, ועוררו נוסטלגיה לסרט ולנושאי הנאמנות והמסורת שלו. הן משמשות תזכורת לאנושיות בתוך האלימות של עולם המאפיה המוצג בסרט.
הדינמיקה המשפחתית בלב הסרט
הדינמיקה המשפחתית בלב הסרט מורכבת ומשקפת את הצדדים היפים והאפלים שלה. ניתן לזהות בה כמה מוטיבים מרכזיים, כגון נאמנות, סמכות, כבוד, הקרבה, בגידה ומורשת. כמה דוגמאות מהסרט הממחישות את הדינמיקה המשפחתית הן ויטו קורליאונה מייעץ לבנו מייקל כיצד לנהל את עסקי משפחה, מייקל קורליאונה מבהיר לארוסתו שהוא לא עוסק בניהול עסקי המשפחה, סאני קורליאונה נרצח כתוצאה מבגידה של גיסו, קיי קורליאונה עוזבת את מייקל קורליאונה.
'פרדו, אתה אחי ואני אוהב אותך, אף פעם אל תהייה בצד שנגד המשפחה'
View this post on Instagram
הסרט יותר טוב מהספר?
הסנדק מבוסס על רב מכר מ-1969 באותו שם מאת הסופר האמריקאי מריו פוזו. הסרט עוקב אחר עלילת הספר באופן נאמן, אך ישנם גם כמה הבדלים משמעותיים, כמו ההתמקדות בדמויות של ויטו קורליאונה, מייקל קורליאונה וסאני קורליאונה, בעוד שהספר נותן יותר מקום לדמויות רבות ומגוונות. כמו כן, הסרט כולל כמה סצנות שלא מופיעות בספר, כמו סצנת הטבח במסעדה. האם העיבוד הקולנועי נחשב לטוב יותר מן המקור הספרותי? זו שאלה שנויה במחלוקת. יש מי שמעדיפים את הספר בגלל התמונה הרחבה והמפורטת יותר של עולם המאפיה, בעוד שאחרים מעדיפים את הסרט בגלל המיקוד והדרמה. מדובר בשתי יצירות מופת יצירות מופת בזכות עצמן. הבחירה בין הספר לסרט היא עניין של טעם אישי.
סרטי ההמשך
הצלחת הסרט הולידה שני סרטי המשך עטורי שבחים בבימויו של פרנסיס פורד קופולה, שהשלימו את הסאגה האפית של משפחת קורליאונה וביצרו עוד יותר את מקומה של הסאגה בתולדות הקולנוע. 'הסנדק חלק 2' (1974), עם רוברט דה נירו בתפקיד ויטו קורליאונה, שוזר בצורה מופתית את עלייתו של הדון עם מאבקו של בנו הצעיר מייקל לשמור עליו, זכה לשבחי המבקרים והיה לסרט ההמשך הראשון שזוכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. 'הסנדק חלק 3' (1990) חותם את הסיפור, בוחן את מסע הגאולה של מייקל ואת מורשת הפשעים של משפחתו. למרות שאינו נערץ כמו קודמיו, הוא מתעמק בנושאים של מוסר ותוצאה. יחד, הטרילוגיה עומדת כהישג מונומנטלי בקולנוע, המגדיר את ז'אנר הגנגסטרים.
השפעה תרבותית
הסנדק הותיר חותם בל יימחה על התרבות העולמית והשפעתו חרגה מעבר לגבולות הקולנוע. הצגתה של המאפיה חלחלה לספרות, טלוויזיה ומוזיקה, ועיצבה תפיסות פופולריות של פשע מאורגן. יש האומרים שמחוות נישוק כף ידו של 'סנדק' פשע מאורגן אומצה בחיים האמיתיים. ציטוטים איקוניים כמו 'אציע לו לו הצעה שהוא לא יוכל לסרב לה' הפכו לחלק מהשפה היומיומית. חקר הדינמיקה הכוחנית של הסרט והנאמנות המשפחתית ממשיך להדהד בפוליטיקה, בעסקים וביחסים אישיים. האסתטיקה שלו, מהתיאור האייקוני של מרלון ברנדו ועד לפסקול המהפנט של נינו רוטה, שימשה השראה לאינספור אמנים במדיום כזה או אחר.
טריילר 4K לציון 50 שנה לסרט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו