אתרי התיירות שאתם צריכים לבקר בהם בהקדם, לפני שייסגרו

יעדי סקי איקוניים ברחבי העולם עומדים בפני איום קיומי בשל שינויי האקלים, ומחקר חדש חוזה ירידות דרמטיות במעטה השלג, שעלול להפוך אזורים מסוימים לבלתי ראויים לסקי עוד לפני סוף המאה הנוכחית. נעזרנו ב-Claude כדי להחליק את הבשורה הזו במורד הגרון.

המחקר, שפורסם ב-PLOS ONE, בחן את השפעות שינויי האקלים בשבעה אזורי סקי עיקריים – האלפים האירופאים, האנדים, האפלצ'ים, האלפים האוסטרליים, האלפים היפניים, האלפים הדרומיים של ניו-זילנד והרי הרוקי בארה”ב. באמצעות מודלים אקלימיים, החוקרים חזו תרחישים שונים להידרדרות מעטה השלג הטבעי עד שנת 2100 בהתאם לרמות פליטות אפשריות: נמוכות, גבוהות וגבוהות מאוד.

הממצאים מציירים תמונה שנראית רחוקה מהגלויות המושלמות של אתרי סקי – במיוחד אם פליטות הפחמן תישארנה גבוהות. לפי התרחיש הזה, 13% מאזורי הסקי בעולם צפויים לאבד את כל ימי מעטה השלג הטבעי שלהם בין השנים 2071-2100. בנוסף, 20% מהאזורים יסבלו מצמצום של 20% במספר ימי השלג בכל שנה.

כמה מההשפעות הקשות ביותר עד סוף המאה צפויות באלפים האוסטרליים (ירידה של 78% במספר ימי מעטה השלג), האלפים הדרומיים בניו-זילנד (51%), באלפים היפניים (50%) ובאנדים (43%). אפילו יעדי סקי שיישרדו יותר, כמו האלפים האירופאים (42% הפסד) והרי הרוקי (23%), יחוו הידרדרות משמעותית בתקופת מעטה השלג.

"מחקר זה מדגים הידרדרות עתידית משמעותית במעטה השלג הטבעי של אזורי הסקי הנוכחיים ברחבי העולם, המצביעה על שינויים מרחביים בפרישת אזורי סקי, העלולה לאיים על מערכות אקולוגיות בגובה רב", הצהירו המחברים.

ככל שהשלג הטבעי הופך דל יותר ויותר, ענף הסקי עשוי להיאלץ לבצע מספר התאמות קשות: אתרי נופש יכולים לנסות להרחיב את הפעילות לגבהים גבוהים יותר ואזורים פחות מיושבים, מה שמעורר חששות לגבי נזקים סביבתיים, או שהם עשויים להכפיל את ייצור שלג מלאכותי כדי לפצות על השלג הטבעי החסר. עם זאת, הכדאיות הכלכלית של ייצור שלג מלאכותי מוגבלת, וסביר להניח שאתרי נופש רבים לא ישרדו את הלחץ הפיננסי של עונות החורף המתקצרות. זה עלול להרוס הרים וכפרים באזורים הרריים, המסתמכים על תיירות סקי כבסיס כלכלי לקיומם.