"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחת ולתמיד: האם מעריצי טיילור סוויפט באמת גרמו לרעידת אדמה?

זוכרים את הדיווחים לפיהם תושבי השכונות הסמוכות לאולמות שבהם הופיעה טיילור סוויפט בחודשים האחרונים הרגישו "רעידות אדמה" בזמן ההופעות? מדענים בדקו האם זה אפשרי

,עודכן
0השמעה
טיילור סוויפט. צילום: AFP

בקיץ האחרון התפרסמו ברחבי העולם ידיעות סנסציוניות על כך שקונצרט של טיילור סוויפט גרם לרעידת אדמה. אבל האם כשטיילור סוויפט עולה לבמה עוצמת הקפיצות של המעריצים באמת מסוגלת להרעיד את כדור הארץ? כעת, מחקר חדש מנסה לענות על השאלה הזו באופן מדעי, ו-Claude מרעידה אותנו עם הפרטים.

בעקבות הדיווחים על "רעידת סוויפט" שנוצרה על ידי מעריציה בזמן הופעה בסיאטל בחודש יולי, חוקרים באוניברסיטה הטכנולוגית של קליפורניה (Caltech) החליטו לחקור את הטענה באופן מדעני בהופעה שהתקיימה בהמשך אותו סיבוב בעיר השכנה – לוס אנג'לס. בהובלת הסיסמולוגית גבריאל טפ, הצוות ניתח נתונים מחיישנים שהוצבו באצטדיון SoFi וכן תחנות ניטור סיסמיות קבועות סמוכות.

הממצאים שלהם, שפורסמו השבוע ב-Seismological Research Letters, חושפים שכל אחד מ-43 השירים של סוויפט יצר חתימה סיסמית מובהקת בדמות של אותות רעד הרמוניים בתדרים שנעו בין 1 ל-10 הרץ. הצוות של טפ הצליח לחשב את החוזק היחסי של כל רעידה כזו, וכמובן שהמסקנה היתה שהרעידות העוצמתיות ביותר נוצרו בזמן הלהיטים הגדולים, כאשר "Shake It Off" יצר רעידות בעוצמה שוות-ערך לרעידת אדמה במגניטודה של 0.851 – לא עוצמה שצריכה להטריד תושבים בבניינים שכנים, אך פעילות סיסמית מוכחת מדעית.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

"זכרו שהאנרגיה הזו השתחררה במשך כמה דקות, בהשוואה לשנייה עבור רעידת אדמה בגודל כזה", הסבירה טפ. "בהתבסס על עוצמת הרעד המקסימלית, הרעד החזק ביותר היה שווה-ערך לרעידת אדמה במגניטודה של 2”.

אבל מה גרם לרעידות הסיסמיות האלה – רמקולי הבאס הענקיים או תנועות הקהל? באמצעות סדרה של ניסויים, החוקרים קבעו שקפיצות וריקודים מתואמים של 70,000 המעריצים שנכחו באיצטדיון היו המקור העיקרי לאותות, ולא פלט האודיו. טפ עצמה ביצעה את "Love Story” עם גיטרה מחוברת למגבר, והודתה כי "למרות שלא הייתי טובה בלהישאר באותו מקום – בסופו של דבר קפצתי במעגל קטן, כמו בהופעה – הופתעתי עד כמה ברור יצא האות" בחיישן שבסמוך אליו היא עשתה זאת, כדי לבדוק מה מפעיל אותו – הקפיצות או הגיטרה.

צוות Caltech ניתח גם נתונים מהופעות גדולות אחרות באולם SoFi במהלך הקיץ, כולל הופעות של מטאליקה, ביונסה ועוד. הם מצאו וריאציות באותות הרעד, כאשר האותות במהלך ההופעה של מטאליקה יצאו "מלוכסנים ומוזרים" בהשוואה לקווים ההרמוניים הנקיים של סוויפט. זו גם היתה ההופעה שיצרה את האותות החלשים ביותר. טפ משערת שהסיבה היא הבדלים באופן שבו מעריצים רוקדים לצלילי ז'אנרים שונים של מוזיקה, כמו גם מהמקצבים השונים והלא קבועים שאומנים מסוימים, כמו להקות, עוברים ביניהם בהופעות חיות.

בשורה התחתונה, המחקר אישר שחיישנים סיסמוגרפיים אכן קולטים את הפעילות הנוצרת בזמן הופעות גדולות – אך עם מגניטודה מקסימלית של בקושי 2, הן לא ממש מורגשות עבור מי שגר בקרבת מקום, כפי שיודע כל מי שלא הרגיש את הרעידה בעוצמה של כמעט 4 שהתרחשה אתמול בצפון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר