הורים – התמונה הזו מוכרת לכם? זה מה שאתם צריכים לעשות

ערב ממוצע בבית הישראלי הטיפוסי. הבן הגדול שלכם דבוק לסמארטפון שלו. גם אחותו הצעירה יותר. האח הצעיר ביותר משחק בטאבלט שקניתם פעם לנסיעות ארוכות. האמת? גם אתם, ההורים, שקועים כל אחד בסמארטפון שלו, מלבד הצצות חוזרות ונשנות ביורשים ותהייה איך הגעתם למצב שאתם גרים תחת אותה קורת גג ומרגישים כמו זרים מוחלטים. Claude סייעה לנו להציע מוצא.

האדם הממוצע מבלה כמעט 7 שעות ביום בבהייה במסכים – עלייה של 13% בעשור האחרון. רוב מוחלט של הילדים חורגים מההמלצה המירבית של שעה-שעתיים ביום מול מסך שלא במסגרת לימודית. זמן מסך מוגזם עלול לפגוע במיומנויות חברתיות, לשבש את השינה ולהפחית את התקשורת המשפחתית פנים אל פנים. כשכולם קבורים בטלפונים, בטאבלטים או בטלוויזיות, זה מזיק לקשרים והדינמיקה המשפחתיים. מחסומים פיזיים כמו אוזניות מאפשרים לבני המשפחה לסגת כל אחד לעולמו הדיגיטלי המבודד.

כדי לנצל כראוי את הזמן המשפחתי, מומחים מציעים לפתוח דיון על מגבלות המסך המתאימות. כקבוצה, החליטו יחד עם ילדיכם על כללים שיחייבו את כולם – כולל אתכם – כמו השארת המכשירים מחוץ לחדר האוכל בזמן ארוחות, כדי לשמור על נוכחות בחיק המשפחה לפחות בזמן הזה. אתם, כהורים, אף מחויבים ‘לדגמן’ את ההתנהגות שאתם רוצים שילדיכם יקפידו עליה, על ידי ויסות הרגלי המסך שלכם.

היו יצירתיים בהצעת פעילויות נטולות מסך שכל המשפחה יכולה ליהנות מהן יחד – טיול לפארק הקרוב לשחק כדורגל, מטקות על חוף הים (בקרוב, כשמזג האוויר יהיה טיפה יותר אביבי), טיול בטבע או משחקי לוח בסלון. מומחים מציעים גם "שבת דיגיטלית" – כלומר, יום שבו המכשירים נעולים או מכובים ומרוכזים רחוק מהישג ידם של כל בני המשפחה. עבור דתיים זה נראה מובן מאליו, אבל חילונים עשויים לגלות פתאום היגיון חדש במצווה העתיקה. תשאלו את אחותו של מארק צוקרברג, רנדי, שכתבה לפני כעשור ספר על "השבת הדיגיטלית" ומקדמת אותה בהרצאות ברחבי העולם.