"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שולחים את הילדים לחוגים? יכול להיות שאתם גורמים להם נזק!
חוקרת גילתה שהמירוץ בניסיון להבטיח את עתידם של הילדים על ידי הוספת חוגים ושיעורים פרטיים מעבר לשעות הלימודים עשוי לגרום יותר נזק מתועלת. זו ההמלצה החלופית שלה
קבוצת ילדים בחוג כדורגל. צילום: מערכת feedy באמצעות הבינה המלאכותית ideogram

שולחים את הילדים לחוגים? יכול להיות שאתם גורמים להם נזק!

חוקרת גילתה שהמירוץ בניסיון להבטיח את עתידם של הילדים על ידי הוספת חוגים ושיעורים פרטיים מעבר לשעות הלימודים עשוי לגרום יותר נזק מתועלת. זו ההמלצה החלופית שלה

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

חוגים ומורים פרטיים הם בין הדרכים הנפוצות ביותר של הורים לנסות להבטיח לילדיהם עתיד טוב יותר – אבל מחקר חדש מאוניברסיטת ג'ורג'יה טוען כי הפעילויות הללו לא רק שלא עוזרות לבני הנוער, אלא אף מזיקות לבריאותם הנפשית ולהישגיהם בלימודים.

המחקר חשף קשר מפתיע בין שעות המושקעות בחוגים ושיעורים פרטיים לבין פיתוח יכולות קוגניטיביות (כלומר אקדמיות) ולא קוגניטיביות (כלומר רגשיות/חברתיות). בעוד שכמות מסוימת של פעילויות העשרה עוזרת לבנות מיומנות אקדמית, החוקרים גילו שרוב התיכוניסטים כבר מיצו את היתרונות הללו. כל זמן העשרה נוסף אינו מספק כמעט שום תועלת קוגניטיבית, ואף פוגע במיומנויות לא קוגניטיביות, כמו ויסות רגשי.

"מצאנו שההשפעה של הפעילויות הנוספות הללו על מיומנויות קוגניטיביות, ‘שעת התגבור’ הזו, היא בעצם אפסית", אמרה מחברת המחקר, קרולינה קייטנו. "ומה שיותר מפתיע הוא ש’שעת התגבור’ של ביצוע הפעילויות הללו ‘תורמת’ באופן שלילי לכישורים הלא-קוגניטיביים של הילד".

קייטנו מסבירה שחוסר האיזון הזה קורה מכיוון שלו"ז קבוע עמוס מדי גוזל מהתלמידים הזדמנויות להירגע, להתרועע בחופשיות ולישון מספיק – פעילויות חיוניות לפיתוח חוסן, כישורי חיים, ואפילו חיזוק הלמידה האקדמית. בעוד הורים מקווים שהעשרה נוספת תגביר את ההישגים, לעתים קרובות מתרחש ההיפך הגמור, כאשר התלמידים הופכים ללחוצים ועמוסים יתר על המידה.

קייטנו קובעת כי שעות העשרה הגיעו מזמן למירב שניתן להפיק מהן מבחינה לימודית, בעוד על עקומת המיומנויות הרגשיות/חברתיות נכנסנו כבר לשלב של ירידה. היא מדגישה כי לפי הנתונים שבידיה, הנושא משפיע על כל הגילים – לא רק על תיכוניסטים. בעוד שתלמידי יסודי צעירים טרם הגיעו לרמות העשרה מזיקות, הם כבר נמצאים בנקודה שבה פעילות נוספת לא תורמת דבר.

מספר מומחים, שקייטנו היא רק אחת מהן, טוענים שממצאים אלה מדגישים את הצורך להוריד עומס מהלו"ז של ילדיהם ולשמר מרחב זמן למנוחה ומשחק חופשי. בעוד שהדבר עשוי להוביל לנסיגה אקדמית קלה, התועלת החברתית-רגשית האפשרית מהפחתת השחיקה עשויה להיות מועילה יותר בטווח הארוך.

"מיומנויות לא קוגניטיביות חשובות ביותר לאושר עתידי ולהצלחה מקצועית", מציינת קייטנו. "אם תצמצמו (בשעות תגבור), הם יכולים לנוע מעט אחורה בכישורים קוגניטיביים, אבל ההפסדים שלהם במיומנויות לא קוגניטיביות כבר כל כך גבוהות, שזה עשוי להיות כדאי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...