"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה עושים כשפייסבוק נופלת? 5 רשתות חברתיות אלטרנטיביות

את טלגרם אתם כנראה מכירים כבר (ושונאים – אחרת הייתם נוטשים את וואטסאפ מזמן), אבל היא ממש לא הרשת החברתית היחידה שמתחרה בפייסבוק, אינסטגרם וטוויטר. הנה כמה מהבולטות

, עודכן
0השמעה
צעירות עם סמארטפונים , Freepik
אילוסטרציה. צילום: Freepik

לאחרונה חגגה פייסבוק 20 שנה, ואתמול קיבלנו תזכורת כואבת לכך שאולי נתנו לה בתקופה הזו להשתלט על חיינו קצת יותר מדי, כאשר קרסה פעם נוספת, יחד עם הרשתות החברתיות האחרות של חברת מטא. המוני משתמשים – יותר מ-3 מיליארד בפייסבוק ו-2 מיליארד באינסטגרם (לפחות לפי הנתונים הרשמיים) נשארו מנותקים, ויש להניח שרבים מהם חיפשו אלטרנטיבות. פנינו ל-Perplexity ול-Claude כדי שיציעו לנו כמה כאלו, בדגש על רשתות חברתיות שמבטיחות לכבד את הפרטיות וחופש הבחירה של משתמשיהן.

טלגרם
בישראל היא מוכרת כ"טלגראס", בשל קבוצות הסחר בסמים שנפוצו בה בעבר. כיום הפעילות הזו קצת פחות מרכזית בה, והיא הפכה לאפליקציה מרכזית לעדכוני חדשות ופוליטיקה בזכות הקבוצות הענקיות שהיא מאפשרת להקים ולנהל. היא אמנם לא באמת פרטית כפי שהיא טוענת, אך מעט יותר ידידותית מוואטסאפ ופייסבוק. בנוסף, כפי שמיהר המייסד והמנכ"ל שלה, פאבל דורוב, להזכיר אמש, היא סבלה בכל השנה שעברה רק 9 דקות של חוסר זמינות (נתון באמת יוצא דופן, לעומת השעות הרבות שחווה כל שירות גדול אחר – אם כי בנתון הזה לא נכללות “נפילות” במדינות ספציפיות שחסמו את השירות או שיבשו את הגישה אליו). היא גם אחת מהחלופות הפופולריות ביותר לאפליקציות התקשורת והרשתות החברתיות, עם כ-800 מיליון משתמשים.

מאסטודון
הרשת החברתית שנקראת על שם סוג של ממותה מבוססת על תוכנת קוד פתוח, שכל אחד יכול להקים בה "סניף" משלו. אפשר לפתוח חשבון באיזה “סניף” שרוצים, כאשר הפרוטוקול המשותף מאפשר לכל בעל חשבון ב"סניף" אחד לעקוב ולשלוח הודעות גם למשתמשים מ"סניפים" אחרים. ה"סניפים" השונים מציעים מדיניות סינון תוכן שונה ופנייה לתחומי עניין משותפים, ומי שרוצה לעבור מ"סניף" אחד לאחר יכול להעביר איתו כמעט הכל – מלבד הפוסטים שפרסם ב"סניף" הקודם (אותם אפשר לגבות, אבל לא להעלות ל”סניף” החדש). מאסטודון היא הרשת החברתית הגדולה ביותר במה שנקרא כיום Fediverse – “היקום המבוזר", הכולל מספר רשתות חברתיות מבוססות קוד פתוח. למאסטודון כ-7 ורבע מיליון משתמשים.

להצטרפות לשרת המרכזי

Vero
הרשת החברתית הזו, שהוקמה על ידי בנו של ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק חרירי, מייחדת את עצמה בכך שהיא אינה "כורה" מידע של משתמשים, אינה מציגה פרסומות ואינה מתמרנת את המשתמשים על ידי אלגוריתמים שמחליטים על סדר שרירותי להצגת הפוסטים של חבריהם, אלא מציגה את הפוסטים בסדר כרונולוגי הפוך. הממשק הגרפי שלה גם נראה מושקע בכמה רמות מעל כל רשת חברתית אחרת שאנחנו מכירים. מצד שני, לא ברור מה המודל הכלכלי שלה, שכן ב-2015, עם השקתה, היא אמרה שכאשר תגיע למיליון משתמשים היא תתחיל לגבות דמי שימוש כדי להתקיים בלי תלות במפרסמים, אך מעולם לא עשתה זאת.

להצטרפות

Trust Café
הרשת החברתית הזו נוסדה על ידי ג’ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה, ומתבססת בעיקר על שאלות ותשובות, כאשר משתמשים מעלים נושאים שעליהם הם רוצים ללמוד ואחרים מוזמנים לספק מידע רלוונטי ולדרג מידע ש"נתרם" על ידי אחרים, כאשר התגובות המדורגות ביותר מוצגות בראש. עם זאת, נראה שהיא לא מצליחה להתרומם, והחליפה את שמה כבר פעמיים, מה גם שנראה שכמעט אין בה פעילות. התרומות, שמהן היא מתפרסנת, הן כנראה הדבר היחיד שעובד בה.

להצטרפות

Diaspora
אחד הניסויים החברתיים המבוזרים המוקדמים ביותר, שהקדים בשנים ארוכות את מאסטודון, הוא Diaspora, שמורכבת מ"סניפים" עצמאיים המאפשרים למשתמשים שליטה בנתונים האישיים שלהם והחלטה עם משתמשים מאילו "סניפים" אחרים הם מעוניינים לתקשר. למרות שהיא קיימת כבר מעל עשור, היא מעולם לא הצליחה לצבור פופולריות משמעותית.

להצטרפות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר