"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם זה מה שיסיים את המלחמה בעזה?
חוקר הולנדי מנסה לטעון שכל מה שחסר לנו כדי לסיים את המלחמות בעולם הוא מישהו שיציג לנו פתרון שבו שני הצדדים מרוויחים. כמה חבל שהמציאות קצת יותר מורכבת
לוחמי חטיבה 5 ברצועת עזה. צילום: דובר צה"ל

האם זה מה שיסיים את המלחמה בעזה?

חוקר הולנדי מנסה לטעון שכל מה שחסר לנו כדי לסיים את המלחמות בעולם הוא מישהו שיציג לנו פתרון שבו שני הצדדים מרוויחים. כמה חבל שהמציאות קצת יותר מורכבת

מערכת feedy
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מחקר חדש, שמתפרסם בתזמון סמלי מאוד, מצביע על כך שהצגת חלופות לא אלימות לקבוצות מסוכסכות יכולה לעזור להפחית את התוקפנות ביניהן, ובסופו של דבר לפתור מחלוקות. המחקר, שנערך על ידי הפסיכולוג לנארט רדמן כחלק מעבודת דוקטורט באוניבריטת ליידן בהולנד, ניתח ניסויי מעבדה המדגימים התנגשויות א-סימטריות, כדי לחשוף גישות לסיום יעיל של קרבות בעולם האמיתי. נרחיב על המסקנות, הנראות כל כך מנותקות מהמציאות המדממת כאן בישראל, בעזרת Claude.

רדמן מסביר שצדדים בדרך כלל תוקפים רק כאשר המשאבים מועטים ואלימות נראית להם כדרך היחידה לרווח או לביטחון. קרבות ממושכים מהווים בזבוז של נכסים יקרים למען רווח מינימלי. הצגת דרכי מוצא שלוות, כמו ויתורים או השקעות משותפות, יכולה להסיט את ניתוח העלות-תועלת לשיתוף פעולה.

הניסויים דימו את תפקידי התקיפה וההגנה בצורה דיגיטלית, תוך שימוש בתמריצים כספיים אמיתיים כדי להעלות את הסיכון. התוצאות הראו ששני הצדדים ניצלו והפיקו תועלת מהצעות שלום, מה שהקל על האיבה. עם זאת, הקבוצה התוקפת קצרה תגמול גבוה יחסית מפתרונות כאלה, בשל גמישות רבה יותר בהקצאת משאבים משוחררים.

רדמן מקשר זאת לא-סימטריה הכוחנית בפלישת רוסיה לאוקראינה. בתור התוקפן, רוסיה יכולה ללהטט טוב יותר הן בייצור כלכלי והן בלוחמה, בעוד אוקראינה מתמקדת לחלוטין בהישרדות. מכאן שרוסיה מרוויחה יותר מעסקאות היפותטיות להפסקת אש.

בסופו של דבר, לפי לנארט, על אף שאינם ‘שוויוניים’, פתרונות דיפלומטיים עדיין מהווים אלטרנטיבה עדיפה על פני אלימות אינסופית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...