משרד הבריאות מעדכן השבוע על על שני אחים לא מחוסנים מאזור הקריות שחלו בחצבת. מאז ספטמבר דווח גם על 2 חולים ממחוז חיפה ו-6 ממחוז הצפון, 10 חולים מתל אביב, מקרה אחד מאזור נתניה, ומקרה נוסף מאזור ירושלים. בתוך כך, המחלה הניתנת למניעה באמצעות חיסון, מתעוררת מחדש בחלקים מאירופה. שליש מהמקרים אובחנו בקזחסטן, שם התפרצות המיוחסת בעיקר לילדים שהחמיצו חיסונים שגרתיים. מומחים חוששים שהנגיף עלול להתפשט. התפרצויות קטנות צצו לאחרונה גם בחלקים מרובים של ארצות הברית. רוב המקרים שם נקשרו לנסיעות מחוץ למדינה. בריטניה אישרה 250 מקרי חצבת בשנת 2023, רובם בילדים מתחת לגיל 10. עם התפרצויות ברחבי העולם, שובה של חצבת מהווה איום רציני כיום בשל סיבוכים כמו דלקת ריאות, דלקת מוח, דלקות אוזניים, ובמקרים חמורים, מוות.
חצבת, כך אנו למדים מ-ChatGPT, היא זיהום ויראלי מדבק ביותר . למרות הזמינות של חיסון יעיל, חצבת ממשיכה להתפרץ מעת לעת בקרב אוכלוסיות שונות, מה שכאמור עלול להיות לו השלכות בריאותיות חמורות. הבנת הנגיף, השפעתו וחשיבות החיסון חיונית במניעת התפשטותו ובהגנה על בריאות הציבור.
חצבת, הידועה גם בשם רוביולה, נגרמת על ידי נגיף בן למשפחת הנגיפים Paramyxoviridae שכוללת את אלה הגורמים לחצבת, חזרת ואדמת. חצבת היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם, גם כיום, למרות הימצאותו של חיסון יעיל נגד המחלה. היא נחשבת למחלה הנגיפית המידבקת ביותר, כאשר בחשיפה אליה הסיכון להידבק הוא 90% (כלומר, עד 90 אחוז מהאנשים שנחשפו לחולה עלולים להידבק הם לא מוגנים). העברת נגיף החצבת נעשית דרך טיפות נשימה כאשר אדם נגוע משתעל או מתעטש. הנגיף יכול לשרוד באוויר ועל משטחים במשך מספר שעות, מה שהופך אותו למדבק מאוד. ברגע שאדם נדבק, הוא מפתח בדרך כלל תסמינים תוך 10-14 ימים. התסמינים הראשוניים כוללים חום גבוה, שיעול, נזלת ועיניים אדומות ודומעות, ולאחר מכן פריחה אופיינית שמתחילה בפנים ומתפשטת לשאר חלקי הגוף.
ילדים הם קבוצת סיכון
חלק מהמקרים של חצבת יכולים להיות קלים, אך עד מחצית מהילדים הנגועים עשויים להזדקק לטיפול רפואי. ילדים עם חצבת עלולים לפתח שלשולים והתייבשות, דלקת ריאות שמובילה לקשיי נשימה ארוכי טווח ודלקת מוחית שגורמת לבעיות נוירולוגיות. על כל 1,000 מקרים בילדים, ילד אחד עלול להתחרש או מוגבל שכלית, ואחד עד שלושה עלולים למות. מקרי המוות מחצבת עלו ברחבי העולם ב-43 אחוזים בין 2021 ל-2022, על פי דיווח בנובמבר מארגון הבריאות העולמי. והמרכז האמריקאי לבקרת מחלות.
חיסון מונע ביעילות התפרצויות
לפני כניסת החיסון, חצבת הייתה מחלה נפוצה וקטלנית. בארצות הברית לבדה, על פי ההערכות היו כ-3-4 מיליון מקרים של חצבת מדי שנה, עם מאות מקרי מוות ואלפי אשפוזים. המצב היה דומה במקומות רבים אחרים בעולם. עם זאת, פיתוח החיסון נגד חצבת חולל מהפכה במאבק במחלה זו.
החיסון נגד חצבת, הניתן בדרך כלל כחיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת (MMR), הוא דרך בטוחה ויעילה למניעת חצבת. הוא נמצא בשימוש נרחב מאז שנות ה-60, והכנסתו הובילה לירידה דרמטית במקרי החצבת. החיסון פועל על ידי גירוי מערכת החיסון לייצר נוגדנים נגד נגיף החצבת מבלי לגרום למחלה עצמה. כאשר אדם מחוסן נתקל בנגיף, המערכת החיסונית שלו ערוכה להגנה מהירה ויעילה, ולמנוע את אחיזת הזיהום. אפילו מנה בודדת יעילה ב-93 אחוז במניעת המחלה, על פי ה-C.D.C.
View this post on Instagram
מדוע אנשים מהססים?
חיסון נגד חצבת היה אחד מיוזמות בריאות הציבור המוצלחות בהיסטוריה. בשנת 2000, אמריקה הוכרזה נקייה מחצבת, ואזורים רבים אחרים עשו התקדמות משמעותית לקראת חיסול המחלה. עם זאת, החצבת לא הוכחדה לחלוטין, ובשנים האחרונות נרשמה עלייה מחודשת של מקרים באזורים מסוימים. ניתן לייחס את התעוררות זו למספר גורמים, כולל הססנות חיסונים, שהיא חוסר הרצון או הסירוב לחסן למרות זמינות החיסונים.
הססנות חיסונים היא נושא מורכב המושפע ממגוון גורמים, כולל מידע מוטעה וחוסר אמון בחיסונים. לחלק מהאנשים יש חששות לגבי בטיחות החיסונים, למרות מחקר וניטור מקיף המוכיח את בטיחותם. טענה שקרית בשנות ה-90 שאמרה שהחיסון המשולב נגד חצבת, חזרת ואדמת גורם לאוטיזם הוביל לירידה בשיעורי החיסונים. בנוסף, שאננות יכולה להופיע כאשר אנשים לא היו עדים להשפעות ההרסניות של מחלות הניתנות למניעה באמצעות חיסון, מה שמוביל אותם לזלזל בחשיבות החיסון. קמפיינים לבריאות הציבור החזירו מאוחר יותר חלק ניכר מהגירעון הזה, אך השיעורים ירדו שוב במהלך מגיפת הקורונה, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה. המספרים, נכון להרגע, אולי נראים צנועים, אבל הם סימן לכך שגורמי בריאות הציבור חייבים להגביר את המודעות לחשיבות החיסונים ולמנוע התפשטות.
הקו האדום: שיעורי החיסונים לא צריכים לרדת מתחת ל-95%
כדי שהחצבת תישאר תחת שליטה, לפחות 95 אחוז מהאוכלוסייה חייבים להיות מחוסנים. באירופה, אחוז האנשים שקיבלו מנה ראשונה ירד מ-96% ב-2019 ל-93% ב-2022. יותר מ-1.8 מיליון תינוקות החמיצו את חיסוני החצבת בין 2020 ל-2022. לא ניתן להפריז בחשיבות החיסון נגד חצבת. בראש ובראשונה, הוא מציל חיים. על פי ההערכות, החיסון מנע למעלה מ-21 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם בין השנים 2000 ל-2017. הוא חיוני במיוחד בהגנה על אוכלוסיות פגיעות, כגון תינוקות צעירים מכדי לקבל את החיסון ואנשים עם מערכת חיסון נפגעת. גם חסינות העדר, המתרחשת כאשר אחוז גבוה מהאוכלוסייה חסין בפני מחלה, משחקת תפקיד משמעותי במניעת התפרצויות והגנה על מי שלא ניתן לחסן.
החיסון נגד חצבת ניתן בישראל החל משנת 1967, כחלק משגרת החיסונים בילדות. החל משנת 1994 החיסון ניתן בשתי מנות: בגיל שנה ובכיתה א', כחלק מתכנית חיסוני השגרה בישראל. החיסון נגד חצבת נחשב לחיסון בטוח ויעיל.
כדי להילחם בהססנות חיסונים ולמנוע התפרצויות חצבת, ארגוני בריאות הציבור וספקי שירותי בריאות חייבים לעסוק בקמפיינים יעילים של תקשורת וחינוך. חיוני לספק מידע מדויק על הבטיחות והיעילות של חיסונים, להפריך מיתוסים ולהתייחס לחששות. בניית אמון במערכת הבריאות וקידום היתרונות של החיסון יכולים לעזור להגדיל את שיעורי החיסונים ולהגן על קהילות מפני חצבת ומחלות אחרות הניתנות למניעה.
View this post on Instagram
לסיכום, חצבת היא מחלה מדבקת ביותר ועלולה להיות קטלנית שניתן למנוע באמצעות חיסון. החיסון נגד חצבת זכה להצלחה יוצאת דופן בהפחתת הנטל של מחלה זו והצלת אינספור חיים. עם זאת, נדרשים מאמצים מתמשכים כדי להילחם בהססנות חיסונים ולהבטיח שכמה שיותר אנשים יהיו מחוסנים. חיסון נגד חצבת הוא לא רק בחירה בריאותית אישית אלא גם אחריות קולקטיבית להגן על אנשים פגיעים ולהשיג חסינות עדר. על ידי הבנת החשיבות של החיסון והתייחסות לדאגות, נוכל לפעול לקראת המטרה הסופית של חיסול חצבת ומחלות אחרות הניתנות למניעה באמצעות חיסון מהקהילות שלנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו