X

לא, חרקים לא נמשכים לאור. מבולבלים? גם הם

בזכות טכנולוגיות צילום מודרניות, מדענים הצליחו לפענח סוף סוף את המנגנון שגורם לחרקים לעופף ללא מטרה נראית לעין סביב מקורות אור מלאכותיים

חרקים מעופפים סביב מנורה. צילום: יבגניה יגורובה / Pexels

מאז שהאדם למד להצית אש, התפיסה הרווחת הייתה שחרקים נמשכים אליה, ולכל מקור אור שפיתחנו אחריה – אם משום שהם נמשכים לאור עצמו או לחום הנפלט ממקור האור. אבל מחקר חדש מגלה שההתנהגות הזו קשורה יותר לבלבול מאשר למשיכה. נעזרנו ב-Claude כדי למשוך אתכם אל הפרטים.

במחקר שפורסם שלשום (ג’) בכתב העת Nature Communications, החוקרים מאימפריאל קולג’ בלונדון, האוניברסיטה הבילאומית בפלורידה והמועצה לשיתוף פעולה חינוכי בינלאומי בקוסטה ריקה, השתמשו בחיישני מעקב תנועה ובמצלמות מתקדמות כדי לצלם מקרוב ובהילוך איטי כיצד חרקים עפים סביב אורות. בניתוח של התוצאות הם גילו שהחרקים לא טסים ישירות אל מקורות האור, אלא מכוונים את גבם אליו.

ההסבר לכך מתבקש למדי: מדובר בהתנהגות הגיונית וטבעית לשימוש באור השמש כדי לנווט – כל עוד הגב מופנה אליה, הפנים פונות פחות או יותר אל הקרקע. אך סביב מקורות אור מלאכותיים היא גורמת לטיסה במעגלים מבולבלים בניסיון לשמור על מסלול הטיסה לעומת כיוון ה”שמש”, ללא יכולת התמצאות. חלק מהחרקים אפילו מתהפכים ומתרסקים בשלב מסוים. המדענים הגיעו למסקנה שמקורות האור מערערים את מערכות הניווט המולדות שעליהן מסתמכים חרקים כדי לדעת איזה כיוון הוא למעלה.

המחקר הזה מראה שמערכת היחסים בין חרקים לאור שונה מכפי שחשבנו, וכי יש צורך להבין את קשרי הגומלין בין פעולות אנושיות לבין השלכותיהן על הסביבה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר