"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך נמלה זעירה מסכנת את האריה בהכחדה?

זן זעיר של נמלה הולך ומשתלט על שטחים באפריקה – ולמרות גודלן, הן גורמות לשינויים משמעותיים, עד כדי כך שחוקרים שוקלים התערבות אנושית כדי להציל את האריות מהנמלים

,עודכן
0השמעה
אריות. ייכחדו בגלל נמלים?. צילום: אי.פי.איי

למין הנמלים הזעיר Pheidole megacephala (“נמלת הראש הענק”) יש השפעה משמעותית על המערכת האקולוגית בשמורת הטבע אוֹל פֶּגֶ’טַה בקניה, כפי שנחשף במחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת Science. ההשפעה שלה כה דרמטית, עד שהיא מאיימת על מלך החיות – האריה. איך היא עושה את זה? נעזרנו ב-Forefront כדי להבין.

הנמלה הזעירה בעלת הראש הגדול (תרתי משמע) משבשת את מערכת היחסים ההדדית בין עצי שיטה למין נמלים אחר, אשר הגן על העצים באופן היסטורי מפני אוכלי עשב גדולים, כמו פילים. היא הובילה להשמדת הנמלים המגינות על העצים, והותירה את עצי השיטה חשופים להשמדה על ידי פילים.

ההשלכות של השיבוש הזה מרחיקות לכת; העצים, שכבר אינם סבוכים כבעבר, אינם מספקים לאריות, טורפי-העל השולטים באזור, את המחסה שהם רגילים אליו כדי להתחבא מטרפם עד שהוא נמצא בקרבתם. כך, הם מתקשים יותר ויותר לצוד את הטרף המועדף עליהם – הזברות. הדבר מאלץ את האריות לשנות את אסטרטגיות הציד שלהם. כתוצאה מכך, הם מפנים את תשומת לבם לתאואים, שמצד אחד רצים פחות מהר, אך מצד שני, בניגוד לזברות הנמלטות כל אחד לנפשה, מתנהגים כקבוצה מלוכדת, כאשר הם מנצלים את גודלם האדיר כדי להילחם יחד בטורפים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

המחקר, שמתפרש על פני שלושה עשורים ומשתמש בשילוב של מצלמות מופעלות-תנועה, מעקב לווייני אחר אריות ומודלים סטטיסטיים, מדגיש את הרשת הסבוכה של אינטראקציות בין מינים שונים במערכת האקולוגית. הוא מדגיש את ההשפעה העמוקה שיכולה להיות לשינויים מינוריים לכאורה, כמו החדרת מין נמלים פולשני, על מערכת אקולוגית שלמה.

האקולוג טוד פאלמר מאוניברסיטת פלורידה, שהוביל את המחקר, מדגיש את חשיבותה של הבנת ההשלכות האקולוגיות של מינים פולשים. המחקר לא רק שופך אור על ההשפעות המיידיות של פלישת הנמלים גדולות הראש, אלא גם מעלה חששות לגבי ההשלכות ארוכות הטווח על שימור אוכלוסיות האריות, שכבר נמצאות בסכנה.

בתגובה לממצאים, החוקרים מתמקדים כעת לא רק בחקר התופעה, אלא גם בבחינת התערבויות אפשריות כדי למתן את השפעת פלישת הנמלים גדולות-הראש על אוכלוסיות עצים. האפשרויות כוללות אמצעים כגון הרחקה זמנית של אוכלי עשב גדולים על ידי גדר, כדי למזער את ההשפעות ההרסניות של הנמלים הפולשות על העצים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר