בשורת איוב: אלצהיימר עלול להיות מדבק

מחקר חדש ומטריד במיוחד מצביע על כך שחלבונים המעורבים במחלת האלצהיימר עלולים להיות ‘מדבקים’ בין בני אדם באמצעות טיפולים רפואיים, כך שכל רופא שטיפל בעבר באדם שפיתח אלצהיימר עלול להיות נשא של חלבונים שמעלים את הסיכון שלו ללקות גם כן במחלה. על התגלית המאוד לא נעימה הזו נרחיב בעזרת Claude. 

מדענים בריטים גילו שדמנציה התפתחה ב-5 מתוך 8 מטופלים שקיבלו בילדותם בשנות ה-60 עד ה-80 זריקות של הורמון גדילה שמקורן בגוויות. ניתוח הראה כי רמות גבוהות באופן חריג של חלבוני עמילואיד הקשורים לאלצהיימר במוח מקורן כנראה באותן זריקות.

יש להדגיש כי גודל המדגם הזעיר מונע הסקת מסקנות חותכות. כמו כן, הטיפולים ההורמונליים ה’חשודים’ לא מתבצעים יותר. עם זאת, המתאמים הללו מוסיפים נדבח למסקנות דומות שהתקבלו ממחקרים בבעלי חיים, שבהם הזרקת תמציות עמילואיד עוררה הצטברות דומה במוח. המבקרים טוענים שגורמים אחרים יכולים גם הם לתרום לירידה הקוגניטיבית של החולים.

ללא קשר, המחקר מקדם את ההכרה בכך שהפרעות ניווניות, שבמרכזן דמנציה לסוגיה ובכללם אלצהיימר, עשויות להיגרם לא רק בשל גורמים גנטיים, אלא גם בשל גורמים הניתנים להעברה בין אנשים. החוקר הראשי, ד"ר ג'ון קולינג’, מדגיש כי המטרה כעת היא אמצעי זהירות מפני כל גורם, אפילו משני ונדיר, שעלול להוביל למחלות ניווניות.