"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רמז: לא באמצעות מין הומוסקסואלי – כך בני אדם גורמים לרעידות אדמה

למרות שנראה לנו מגוחך לטעון שבני אדם גורמים לרעידות אדמה, מדענים מאמינים כי אנחנו אכן אשמים בלא מעט מהן – אך כעת הם מנסים דווקא להשתמש בתובנות כדי להרגיע חששות מרעידות חזקות שתיגרמנה על ידי פעילות אנושית

,עודכן
0השמעה
רעידת האדמה הקטלנית בטורקיה. צילום: GettyImages

בעשורים האחרונים זה כבר הפך לנוהל: בכל פעם שמדווח על רעידת אדמה באזורנו, יימצא רב או נבחר ציבור חובש כיפה שיאמר שהסיבה לרעידות אדמה היא יחסי מין בין גברים. אז אמנם, מדובר בטענה שנראית רחוקה מאוד מהמציאות – איך בני אדם מסוגלים לגרום לתזוזות במעמקי כדור הארץ? אבל האמת היא שדווקא קיימות דרכים כאלו, לצערנו, שבה אנחנו עצמנו גורמים לאדמה לרעוד. ביקשנו מ-Claude לספר לנו על הגורמים האנושיים לרעידות אדמה.

מחקר בראשות גיאופיזיקאים מהאוניברסיטה החופשית בברלין, לצד שותפים מאוניברסיטאות ציריך, פיזה, סטנפורד והאוניברסיטה הדרומית למדע וטכנולוגיה בסין, התעמק במנגנונים הפיזיקליים שבאמצעותם פעילות תעשייתית אנושית מתחת לפני הקרקע יכולה לערער יציבות ולגרום אירועים סיסמיים – לעתים עם השלכות חמורות. המסקנות היו כה רחבות עד שפורסמו בשני מאמרים נפרדים בשני כתבי עת מקבוצת נייצ’ר.

המדענים מצאו כי שאיבה או הכנסה של נוזלים עמוק מתחת לאדמה עבור תהליכים כמו סדיקה הידראולית (כריית נפט או גז על ידי שבירת שכבות סלע באמצעות זרמי מים עוצמתיים), אנרגיה גיאותרמית, סילוק שפכים או לכידת פחמן הם גורמים מרכזיים לרעידות אדמה, על ידי הגברת לחץ הנקבוביות והמתח לאורך קווי שבר רגישים. זה עלול לעורר התפרצויות.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

מעניין לציין שהטריגרים האנושיים המעוררים רעידות אדמה כרוכים באינטראקציות מורכבות בין פעילויות תעשייתיות ותנאים גיאולוגיים מקומיים. לדוגמה, סילוק שפכים בשילוב עם קידוחים אזוריים אחרים עלולים להעלות יחד את מתח קווי השבר מעל נקודות קריטיות מסוימות. אתרים עם מבנים ונוזלים ייחודיים רושמים תגובות רעידתיות שונות לאותה פעילות אנושית.

כדי למזער את ההשפעות הסייסמיות, החוקרים ממליצים על רשתות ניטור מיקרו-סיסמיות, בשילוב עם מודלים מתקדמים מבוססי פיזיקה לחיזוי השפעה של אתרי תעשייה. מערכות כאלו יכולות לחזות ולנהל טוב יותר סיכוני רעידות אדמה שנגרמו על ידי אדם ככל שהפעילות מתפתחת, לעזור להפחית את ההשפעות הגיאולוגיות ולשפר את הקבלה החברתית של הטכנולוגיות המעורבות – כלומר להרגיע חששות מסדיקה הידראולית, למשל.

הצוות יישם את התובנות שלו על מאגר הגז הגדול חרונינגן בהולנד, והגיע למסקנה שהרעידות המשמעותיות בהיסטוריה שלו נבעו מהשפעות פורואלסטיות, עם סיכון מינימלי לקרע טקטוני גדול – כלומר, לפעילות האנושית במקום אין שום סיכוי לגרום לרעידת אדמה בעוצמה שאמורה להדאיג מישהו. כעת הם מקווים לסייע להבין כיצד ניתן להשתמש בניתוחים דומים במקומות אחרים כדי להרגיע חששות או להוביל לשינויים שיוכלו להרגיע חששות כאלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר