ונוס כנראה נראה פעם דומה לכדור הארץ – אז מה "הרג" אותו?

לפני מיליארדי שנים, סביר להניח שלנוגה היו אוקיינוסים ואטמוספירה בדומה למה שאנחנו מכירים בכדור הארץ היום. הוא אפילו מכונה על ידי מדענים לעתים קרובות "אחות" של הכוכב שלנו – למרות שבפועל, הוא כיום הכוכב הכי פחות סביר במערכת השמש למצאו בו חיים. החום בו קיצוני אפילו יותר מאשר בכוכב חמה – הכוכב הסמוך אליה ביותר. מה קרה לנוגה, שגרם לו "למות" ולהפוך מ"אחותנו" לגיהנום רעיל שהטמפרטורה הממוצעת בו היא מעל 370 מעלות – ובחלקים מסוימים שלו מגיעה עד 480 (ואנחנו מדברים על מעלות צלזיוס)? נעזרנו ב-Claude כדי להבין את מה שקרה לכוכב שהיה יכול להיות גן העדן השני לחיים במערכת השמש. 

עדויות מצביעות על כך שנוגה נוצר במקור בתנאים ובמסלול דומים לכדור הארץ, מה שמרמז על עתודות מים דומות. אמנם, רוב המים נלכדו במעטפות של כוכבי הלכת – אך סביר להניח שחלקם עלו, ויצרו אוקיינוסים נוזליים ואטמוספירה על פני הכוכב. משם קצרה הדרך להניח כי כמו כדור הארץ, גם נוגה היתה שוקקת חיים – גם אם מדובר במיקרובים בלבד.

ככל שכוכבים (כלומר "שמשות") מתבגרים, הם מתבהרים בהדרגה, מה שאומר שהטווח לכוכבים ידידותיים לקיום חיים הולך ומתרחק מהם כלפי חוץ. בשלב מוקדם של מערכת השמש, כדור הגז הענק שלנו האיר את נוגה באופן מושלם לקיום חיים. עם זאת, ההתבהרות ההדרגתית של השמש גרמה לנוגה להתחמם.

למרות שההתחממות הזו היתה הדרגתית, היא יצרה "אפקט חממה" על נוגה – יותר מים התאדו מהאוקיינוסים, לכדו חום באטמוספירה והגבירו את החום אפילו מהר יותר. בכך הואצה התאדות האוקיינוסים אף יותר, וכך המחזור תדלק את עצמו עד שלא נשארו מים נוזליים על פני הכוכב.

גורם נוסף שייתכן שתרם לקריסה הסופית היה כאשר לא נשארו מים על פני הכוכב, והלוחות הטקטוניים שלו – אם אכן היו כאלה אי פעם – התחככו אחד בשני ישירות, ללא נוזל שירכך זאת, מה שגרם לרמות הפחמן הדו-חמצני להמריא ללא שליטה. כך הגיא הכוכב למצבו הנוכחי, בו קשה אפילו לחקור אותו, משום שחלליות לא יכולות להתקרב אליו כפי שהן מתקרבות ונוחתות על מאדים כבר עשרות שנים.

בזמן שכל זה קרה, כדור הארץ נותר בטווח המושלם לקיום חיים – אך למדענים אין ספק בכך שבסופו של דבר, השמש תגרום לכך שגם כדור הארץ יפסיק להיות גן עדן. ההערכה היא שזה יקרה עוד כחצי מיליארד שנים. כיום, כידוע, גורמים שונים בוחנים את האפשרות להרחיב את ההתיישבות האנושית למאדים – שיישאר בטווח לקיום חיים מעט יותר מאיתנו, ויהווה צעד ראשון בדרך להתרחקות נוספת וגדולה בהרבה מהתלות בשמש.