X

אזהרה: המלחמה באוקראינה מחמירה את משבר האקלים

מדענים העוסקים במדעי האקלים מתריעים על כך שניתוק שיתוף הפעולה בתחומי מדע בין רוסיה למערב יוצר חוסרים משמעותיים במידע לגבי תהליכי שינויי האקלים, מה שמקשה מאוד על ההתמודדות מולם

משבר האקלים (אילוסטרציה). צילום: אי.פי

הפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה לגל של "תופעות לוואי" עולמיות חמורות – אך כעת מזהירים מדענים מ"תופעת לוואי" כזו שעלולה להיות בלתי הפיכה לטווח ארוך. נעזרנו ב-Claude כדי להסביר.

מאז תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הפסיק שיתוף הנתונים מתחנות מדידה רוסיות בחוג הארקטי עם מדענים במערב, בשל הנתק בין המערב למדינה המוחרמת. אך הפער שנוצר מקשה מאוד על מדענים בשאר העולם לנטר את שינויי האקלים ולגבש מסקנות ותובנות לגבי המגמות המתפתחות.

הקוטב הצפוני נחשב ללב הפועם של שינויי האקלים; הוא מתחמם בקצב כפול מהקצב העולמי. הקרחונים, קרחוני-העד העשירים בפחמן והיערות משפיעים על העולם כולו. ניטור רציף ברחבי האזור העצום הוא חיוני. כמעט מחצית משטח היבשה הארקטי נמצא בשליטת רוסיה, ולפי מחקר שפורסם בכתב העת Nature Climate Change, 17 מתוך 60 תחנות הניטור הפועלות בחוג הארקטי מופעלות על ידי רוסיה. חוקר אחר, שעובד כחלק מרשת מחקר שונה, דיווח שרק 37 מתוך 55 תחנות רוסיות שהעבירו מידע בשנים שעברו עשו זאת גם השנה.

לפי מוביל המחקר שפורסם בנייצ’ר, אֶפְרֶן לופז-בלנקו, הנתק המדעי יוצר פערים במידע על על טמפרטורות, כמות משקעים, עומק וביומסה (פחמן אורגני בקרקע), מה שעלול להוביל להשלכות על תהליכים חשובים כמו הפשרת קרחונים ופליטת גזי חממה.

פתרון אחד לבעיה יכול להיות מערכת דיווח אחידה של האו"ם בנושאי אקלים. רוסיה עדיין חברה פעילה באו"ם, למרות הסכסוך עם יתר מדינות העולם, כך שהיא כנראה תסכים לפתרון כזה אם יעלה באופן רשמי במוסד.

מעניין לציין כי דווקא פרויקטים פחות קריטיים לעתיד העולם זכו להמשך שיתוף פעולה רוסי-מערבי – ובמרכזם תחנת החלל הבינלאומית, שחללית הסויוז הרוסית עדיין משוגרת אליה באופן קבוע כדי לשנע אסטרונאוטים ומטענים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר