"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זו הסיבה האירונית שאנשים משתפים "פייק ניוז"

שוב קיבלתם מבן משפחה בוואטסאפ תמונה, סרטון או קישור לידיעה שברור לכם שהם מפוברקים? חוקרים בדקו למה אנשים מפיצים את החומרים האלה, וגילו כמה עובדות אמתיות ומעניינות

,עודכן
0השמעה
אילוסטרציה. צילום: GettyImages

יותר מ-60 מדינות דמוקרטיות צפויות לערוך השנה בחירות להנהגתן, תחת האיום המתגבר של הפייק ניוז שמדאיג גורמים רבים מכל רחבי הקשת הפוליטית. על הרקע הזה, חוקרים ניסו להבין מה גורם לאנשים מהשורה, שאינם בוטים איראנים, רוסים, סינים וכדומה, להפיץ ידיעות שקריות לחלוטין באפליקציות התקשורת והרשתות החברתיות. נעזרנו ב-Claude כדי להבין את המניע האמתי לשיתופים המזויפים.

ניתוחים של טום ביוקנן, ג’יימס קֶמְפּלי, רותם פרח ודברה הַזְבֶּנְדְס מאוניברסיטת ווסטמינסטר, חושפים כי רוב החדשות הכוזבות מופצות לא על ידי בוטים, אלא על ידי אנשים רגילים. כמעט חמישית מהמשתתפים הודו כי שיתפו ידיעות פוליטיות שמאוחר יותר גילו כי אינן נכונות. אך הדבר המטריד ביותר הוא ש-10% הודו ששיתפו ידיעות שידעו כבר בזמן השיתוף כי הן שקריות.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

מה הוביל את המשתמשים לעשות זאת? לפי החוקרים, חלק מהם הונעו ממטרות אנוכיות, כמו תקיפת יריבים או השפעה על דעות של אחרים בניסיון לשכנע אותם. באופן מפתיע, לעתים קרובות כוונות המשתפים היו דווקא טובות – למשל, כדי להדגיש את הסכנה בלקיחתן ברצינות, לעודד פעולה נכונה, להגביר מעורבות או סתם להתבדח. למרבה האירוניה, המשתמשים שמנסים להתריע נגד אמונה במידע מוטעה רק עוזרים לו להתפשט הלאה. כך, לדברי החוקרים, ניסיון לעשות מעשה טוב הופך ביקום הדיגיטלי לסיוע לצד הרוע.

החוקרים ממליצים לתת למי שמשתף מידע מוטעה ליהנות מהספק, ולא להניח מייד שהוא עושה זאת בכוונה. לדבריהם, חיפוש דרכים להתמודד מול שקרים יחד תורם לדיון יותר מהפניית אצבע מאשימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר