"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
חוקרים מצאו טיפול פורץ דרך נגד פרקינסון
בניגוד לטיפולים קיימים, שדורשים ניתוחים מסוכנים, השיטה החדשה שנוסתה על עכברים בטוחה יותר, קלה יותר ואולי אף יעילה יותר במניעת התסמינים של המחלה הארורה
כמה זריקות, ותגידו שלום לרעידות. אילוסטרציה. צילום: GettyImages

חוקרים מצאו טיפול פורץ דרך נגד פרקינסון

בניגוד לטיפולים קיימים, שדורשים ניתוחים מסוכנים, השיטה החדשה שנוסתה על עכברים בטוחה יותר, קלה יותר ואולי אף יעילה יותר במניעת התסמינים של המחלה הארורה

,עודכן
0השמעה

חוקרים פיתחו טיפול חדש ומבטיח למחלת הפרקינסון, הממריץ תאי מוח באמצעות מגנטים. הגישה הזו, שנקראת מַגְנוֹגֶנֶטיקה פחות פולשנית משיטות טיפול קיימות למחלה חשוכת המרפא, וכעת הוכחה כיעילה בהקלה על תסמיני פרקינסון בקרב עכברים. Claude סיכם לנו את הפרטים החשובים אודות פריצת הדרך המשמעותית.

הטכניקה שפיתחו החוקרים כוללת הזרקת חלקיקים מגנטיים זעירים, המצופים בנוגדנים, לאזור הגרעין התת-תלמי (STN) של המוח. לאחר מכן, החוקרים הפעילו את התאים הממוגנטים מרחוק באמצעות שדה מגנטי חיצוני חלש. הפעלה ‘אלחוטית’ זו שיפרה את התפקוד המוטורי של עכברים עם פרקינסון לרמות של עכברים שאינם חולי פרקינסון, מבלי לפגוע ברקמות הסובבות.

אם תוכח כבטוחה ויעילה גם בקרב בני אדם, השיטה המגנוגנטית יכולה להציע חלופה פחות פולשנית לגירוי מוחי עמוק (DBS) – שיטת טיפול נפוצה לחולי פרקינסון כיום, הדורשת השתלה כירורגית של אלקטרודות במוח, שיוצרת סיכון לשטפי דם וצלקות.

על ידי התמקדות בפרקינסון בשלב מוקדם, הטיפול יכול לעכב את התקדמות הפרעות התנועה בצורה בטוחה יותר מאשר התערבויות מסורתיות. השיטה גם מראה פוטנציאל לטיפול אלחוטי במצבים נוירולוגיים אחרים, כמו אפילפסיה ואלצהיימר, בהמשך.

כאמור, כרגע עדיין מדובר בניסוי מוקדם על עכברים, אך החוקרים מקווים להוכיח את יעילותה גם לחולי פרקינסון וגם לחולי מחלות מוחיות אחרות, ולהביא להם תקווה לחיים טובים יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו