יום שלישי שעבר אמור היה להיות רוחש פעילות אקדמית באוניברסיטת ייל שבקונטיקט – יום הלימודים הראשון לאחר הפגרה. בפועל, הקמפוס באמת רחש פעילות, אך מסוג אחר לחלוטין. נעזרנו ב-Claude כדי לספר על הסיבה לכך שהלימודים הושבתו עוד לפני שהחלו.
יותר מ-200 תלמידי ייל התאספו במזג האוויר הקר והמושלג ששרר בקונטיקט בשבוע שעבר כחלק משביתת הזדהות עם עזה. המחאה התקיימה תחת הכותרת "בעזה לא חוזרים ללימודים” (“There’s no back to school in Gaza), והיא נועדה לעורר מודעות לכך שמוסדות הלימודים בעזה אינם מסוגלים לחדש את הפעילות הרגילה בעקבות המלחמה. על פי פקחי האו"ם ברצועה, למעלה מ-70% מבתי הספר בעזה סבלו מנזקים במהלך המלחמה.
UNIVERSITY | At noon on Tuesday, hundreds of students gathered on Cross Campus for a walkout titled “There is No Back To School in Gaza.” https://t.co/8pr5lI2Ozf
— Yale Daily News (@yaledailynews) January 17, 2024
לכן, מארגני המחאה הכריזו כי "לא יהיו ‘עסקים כרגיל’" לאור המשבר ההומניטרי המתחולל בעזה. הסטודנטים עמדו יחדיו בקור הכבד, נשאו שלטים וצעקו סיסמאות כדי לגנות את ה"כיבוש" ולהפגין תמיכה בתושבי עזה. הדוברים טענו כי הם ממשיכי דרכם של אושיות היסטוריות כגון מטרין לות’ר קינג ג'וניור, ודחקו בייל להעריך מחדש את עמדתה.
קואליציית הסולידריות הפלסטינית של ייל הציגה רשימה של דרישות להנהלת האוניברסיטה, כולל תמיכה ציבורית בהפסקת אש, השעיית שותפויות המכחישות כי ישראל מבצעת רצח עם, יישום "מדיניות השקעות אתית”, מימון "לימודים פלסטינים" והגנה על סטודנטים שמשמיעים את קולם בנושא. המארגנים אומרים ששלחו מכתבים כדי להביע את החששות הללו בעבר, אך לא קיבלו תגובה מהמינהל. הם האשימו את נשיא האוניברסיטה, פיטר סאלובי, בסטנדרטים כפולים, בשל כך שגינה את פלישת רוסיה לאוקראינה אך לא את הפעולה הצבאית הישראלית בעזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו