"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המתמודדים שכמעט גרמו לקריסת "אל תפילו את המיליון"

אחד ממגישי השעשועונים הפופולריים בבריטניה חשף בפודקאסט חדש את האמת מאחורי הפרסים המובטחים בכללי הפורמט לעומת הסכומים המגוכחים, אם בכלל, שמחולקים בפועל

,עודכן
0השמעה
אברי גלעד בגרסה הישראלית ל"אל תפילו את המיליון". צילום: נוי ערקובי

ריצ'רד אוסמן הוא לא שם מוכר בישראל, אבל בבריטניה מכירים אותו בכל בית: הוא יצר שעשועון, הנחה שניים נוספים והופיע בשעשועונים קומיים אחרים – ומאחורי הקלעים הוא חתום על לא מעט תוכניות נוספות, כולל "של מי השורה הזאת?”. לאחרונה הוא החל להנחות יחד עם עיתונאית הגרדיאן מרינה הייד פודקאסט בשם "The Rest is Entertainment” (“כל היתר – בידור"), שחוקר את הקווים שבין מה שמוצג בתקשורת למה שבאמת קורה – ובפרק שעלה בשבוע שעבר הוא חשף את האמת על שעשועונים נושאי פרסים. נעזרנו ב-Perplexity כדי להביא את הסיפור.

במסגרת האפשרות לשלוח שאלות למגישים, שאל אדם בשם דוֹבּיר אוּדין האם השאלות בשעשועונים המשודרים בשעות היום נבחרות ידנית כדי לוודא שכמעט אף משתתף לא יקבל פרס, או שהן נבחרות אקראית.

תשובתו של אוסמן היתה מסקרנת מאוד: בעוד שלדבריו, אף אחד לא בוחר ידנית שאלות מכשילות, לפורמטים שונים יש דרכים לשלוט בתשלומי הפרסים באמצעות אלגוריתמים. הסיבה – וזו עובדה לא פחות מפתיעה – אינה חוסר רצון לחלק פרסים, אלא שיקולים תקציביים.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

אוסמן הביא כדוגמה את השעשועון 'אל תפיל את המיליון', ששודר בערוץ 4 במשך כל העשור הקודם בהנחייתה של דבינה מקול (שהנחתה גם את "הכספת") – והיה תוכנית פריים-טיים, עם תקציב גדול יותר משעשועונים "קלילים" שמשודרים בשעות הצהריים. הוא חשף כי למרות שהתוכנית הבטיחה פרס משמעותי של עד מיליון ליש”ט, התקציב שלה איפשר תשלום ממוצע של 35,000-40,000 ליש”ט בלבד לתוכנית.

Revealing the truth behind daytime quizzes 👀pic.twitter.com/xjRBGNFAJr

— The Rest Is Entertainment (@restisents)January 11, 2024

לפי אוסמן, כבר בתוכנית הראשונה שצולמה הצליח זוג המתמודדים להגיע לשאלה האחרונה עם חצי מיליון ליש"ט על השולחן – מה שהדאיג מאוד את צוות ההפקה, שכן העונה היתה אמורה להימשך 12 תוכניות, וחצי מיליון ליש"ט היה מרוקן את קופת הפרסים לכל 11 הפרקים הנותרים. למזלם, בני הזוג שמו את כל הכסף על התשובה הלא נכונה, ויצאו בלי כלום – "זה היה זוועתי עבורם, אבל לחלוטין הציל את התוכנית", הוא הודה.

הסיפור של אוסמן מספק מבט חושפני על המציאות המורכבת מאחורי השעשועונים המבטיחים פרסי עתק. הוא מדגיש את השיקולים הכספיים העומדים בבסיס הפורמטים ואת הניסיון לאזן בין הצגת פרסים ענקיים לחלוקה בפועל של פרסים קטנים הרבה יותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר