"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יותר מדהים מיירוטים של "כיפת ברזל": הסיבה שאירופים התחילו לצלם את השמים

בשבוע האחרון עולים לרשת המוני סרטונים של תושבי צפון אירופה שמכוונים את מצלמותיהם אל השמים בכל ערב. הסיבה לכך אינה אמונה בכך שהם עומדים לצלם יירוטים, אלא תופעת טבע צבעונית ויפה במיוחד

,עודכן
0השמעה
עננים סטרטוספריים קוטביים ("ענני קשת") מעל מצפה הכוכבים Radome של נאס"א באנטארקטיקה. צילום: Alan Light / flickr

בעוד שבישראל המחזה יוצא הדופן היחיד בשמים בתקופה האחרונה הוא טמי"רים (הטילים המיירטים של "כיפת ברזל"), שמי צפון אירופה הפכו בשבוע האחרון לתצוגה קסומה ומרהיבה של מה שניתן לכנות "ענני קשת" – עננים צבעוניים, שמזכירים את דדרת הצבעים הנראית בד"כ אחרי גשם. אנשים ממדינות כמו סקוטלנד, נורווגיה, שוודיה ופינלנד העלו תמונות וסרטונים רבים של התופעה (שכמה מהם משולבים בהמשך הכתבה). בעזרת ChatGPT, ניסינו להבין מהם העננים הללו ואיך הם נוצרים.

העננים המהפנטים ידועים מדעית כענני דַּר (חומר מבריק הנמצא על צידן הפנימי של קונכיות, וממנו עשויות גם פנינים) או עננים סטרטוספריים קוטביים. זוהי תופעה ייחודית, המופיעה בגבהים גבוהים במיוחד באטמוספירה של כדור הארץ (הסטרטוספירה) – בין 68,500 ל-100,000 רגל (20-30 ק"מ). המראה המבריק דמוי הפנינים זיכה אותם בהשוואה עם חומר הגלם של פנינים. שלא כמו עננים טיפוסיים, שנוצרים בגבהים נמוכים יותר, ענני דר זקוקים לטמפרטורות נמוכות במיוחד כדי להיווצר – מתחת למינוס 78 מעלות צלזיוס.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

מה שהופך את העננים לצבעוניים כל כך הוא האינטראקציה שלהם עם אור השמש; בשל קו הרוחב הגבוה שלהם וקמרון פני השטח של כדור הארץ, העננים מוארים באור השמש מתחת לאופק בחצי השעה שלאחר השקיעה. חלקיקי הקרח היוצרים את העננים האלה קטנים בהרבה מאלה שבעננים רגילים, מה שגורם לאור השמש להתפזר דרכם – בדיוק כפי שקורה ברסיסי גשם שנשארים באוויר אחרי סופה – וליצור אפקט 'קשת' מדהים בשמים.

Like a frozen rainbow - rare high altitude clouds lit up northern skies this week: my photos made it to the story!https://t.co/hehjYPvPaIthanks@DaisyDobrijevic

— alister doyle (@alisterdoyle)December 21, 2023

עם זאת, בתוך המופע מעורר ההשתאות יש צד אפל יותר: לעננים כאלה תפקיד בהרס שכבת האוזון, שכן חלקם מכילים חומצה חנקתית, והתגובה שלה עם גבישי המים ואור השמש הורסת את שכבת האוזון. עם זאת, רוב העננים הצבעוניים שנראים כעת מעל אירופה הם מסוג שונה, שאינו גורם נזק. ניתן להבדיל בין שני הסוגים על ידי הצבע: סוג 1 ההרסני פחות צבעוני מסוג 2, שמפיק קשת מלאה או קרוב לזה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר