"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא עוד צמר, פליס וסופטשל: הדבר הבא במעילים הוא פרוות דובי קוטב

מדענים החליטו ללמוד מבעל החיים הארקטי איך להתמודד מול קור, ויצרו חומר שמחקה את הרכב הפרווה שלו כדי ליצור סוודרים ומעילים קלים אך מבודדים מאוד. התוצאות מבטיחות

,עודכן
0השמעה
תגידו שלום למעילים העבים. אילוסטרציה. צילום: senivpetro / Freepik

פוך, צמר, פליס, סופטשל – החיפוש אחר חומר בידוד קל משקל אך יעיל לסוודרים ומעילים לא נפסק לעולם. כעת, מדענים מאוניברסיטת גֶ'ג'יאַנג בסין שאבו השראה ממי שמבינים דבר או שניים בהישרדות מול הקור: דובי קוטב. התוצאה: סיב מהפכני, שכאשר הוא נארג בסוודרים, מספק חמימות יוצאת דופן, העולה על חומרים מסורתיים כמו פוך, צמר וכותנה. נעזרנו ב-ChatGPT כדי ללמוד עוד על החומר שכנראה נשלם הון תועפות על כל דבר שעשוי ממנו בשנה הבאה.

המחקר, שפורסם בכתב העת Science, מפרט כיצד הצוות פיתח אבטיפוס של סיב באמצעות אירוג'ל – חומר סינתטי וקל משקל, הידוע בתכונות נעילת החום שלו. בדרך כלל הוא משמש לבידוד בבניינים, אך בטקסטיל היה קשה להשתמש בו, בשל שבירותו ואובדן יכולת הבידוד לאחר כביסה. פריצת הדרך הגיעה על ידי חיקוי המבנה של פרוות דובי הקוטב.

פרוות דוב הקוטב מורכבת מליבה נקבובית, המוקפת במעטפת חיצונית צפופה, המונעת את התנדפות החום ומספקת בידוד בסביבה הארקטית הקשה. כדי לשכפל את המבנה הזה, החוקרים השתמשו ב’סיבוב הקפאה’ – טכניקה ששימשה בעבר עם תולעי משי, כדי ליצור חוטי סיבי אירוגל. חידוש מכריע כלל ציפוי של האירוג’ל בשכבה דקה של פוליאוריטן תרמופלסטי גמיש, ששיפר את האלסטיות והחוזק שלו.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

הסיב המרוכב שהתקבל הפגין עמידות יוצאת דופן: הוא יכול לעמוד במתיחה של עד 1,000% ולחזור לאורכו המקורי. גם לאחר שנמתח לכפול מאורכו 10,000 פעם, הסיב שמר על תכונות הבידוד שלו. בנוסף, הוא שמר על המבנה והצורה שלו לאחר חשיפה למים, ייבוש וצביעה.

המבחן האולטימטיבי כלל יצירת סוודר מסיבי האירוג’ל והשוואת ביצועי הבידוד התרמי שלו מול בגדים מסורתיים. בחדר מקורר למינוס 20 מעלות צלזיוס, הסוודר בהשראת דובי הקוטב, למרות עוביו המסתכם בחמישית בלבד מעוביו של מעיל פוך, עלה על כל האחרים. טמפרטורת פני השטח שלו הייתה 3.5 מעלות בממוצע – כלומר, המתנדבים שלבשו אותו לא איבדו חום גוף רב. מעיל הפוך עמד בסוף הניסוי על טמפרטורה ממוצעת של 3.8 מעלות – כלומר, למרות עוביו הוא נתן ליותר חום גוף ‘לברוח’. סוודרים עשויים צמד וכותנה הפגינו איבוד חום רב בהרבה, וטמפרטורות פני השטח שלהם היו 7.2 ו-10.8 מעלות, בהתאמה.

למרות ההתקדמות המשמחת ביצירת ביגוד תרמי יעיל, הסיב החדש עדיין לא מוכן להשתלב באופנת החורף הנוכחי. זאת משום שתהליך הייצור הנוכחי שלו איטי ובזבזן אנרגיה. עם זאת, החוקרים אופטימיים לגבי שיפור הייצור, שיסלול את הדרך לשילוב פרוות דוב הקוטב המלאכותית בבגדי ספורט, מדי צבא, חליפות חלל ועוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר