סוכנות החלל האמריקאית חשפה אתמול כי לפני כשבוע קלט טלסקופ שלה בסן דייגו סרטון של חתול ג’ינג’י רודף אחרי נקודת לייזר על ספה, ששודר ממעמקי החלל. Forefront עוזרת לנו לעכל את הבשורה, ולהסביר איך זה קרה.
הסרטון שודר על ידי החללית Psyche, החוקרת כרגע אסטרואיד בין מאדים לצדק, במרחק של 31 מיליון ק”מ מכדור הארץ – פי 80 מהמרחק מכאן לירח. השידור היה חלק מניסוי של מערכת תקשורת מבוססת לייזר, שמאפשרת שידור נתונים במהירות של עד 267 מגה-ביט לשנייה, ולקובץ בן ה-15 שניות באיכות 4K לקח 100 שניות לרדת אל המחשבים במרכז טלסקופ הייל במצפה החלל פאלומר של אוניברסיטת קאלטק בקליפורניה – מהר יותר מחיבורי אינטרנט ביתיים רבים על פני האדמה.
למה דווקא חתול? כמחווה לשידורי הניסיון הראשונים של הטלוויזיה, בתחילת המאה ה-20, שהיו צילום פסל של פליקס החתול – דמות מצוירת של חתול שחור עם פנים לבנות. החתול הג’ינג’י הוא טאטרס, חיית המחמד של אחד מעובדי מעבדת הנעת הסילון של נאס"א. על גבי הסרטון מופיעים אלמנטים שונים, כמו מהירות השידור, העובדה שמדובר בניסוי, מהירות הדופק של החתול וכמה פריטים גרפיים אופייניים לשידורי טלוויזיה ניסיוניים.
העברת הסרטון הניסוי האיכותי למרחק עצום במהירות גבוהה היא הישג טכנולוגי גדול, שמדגים את הפוטנציאל של תקשורת לייזר למשימות עתידיות בחלל עמוק. לעומת ניסיונות קודמים של תקשורת מסוג זה (כולל ניסוי שמבצעת ממש בשבועיים האחרונים חברת SpaceX של אילון מאסק), שהתבצעו ממסלול סביב כדור הארץ, הניסוי הזה הוא הראשון שמוכיח שתקשורת לייזר יכולה לשמש משימות במרחקים גדולים בהרבה, ולהעביר נתונים במהירות גבוהה פי עשרה עד 100 מתקשורת גלי רדיו מסורתית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

