"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התמונה הזו צולמה בחלל, אבל מה שאתם רואים אינו כוכבים

אסטרונאוט בתחנת החלל הבינלאומית שיתף תמונות שצילם מתחנת החלל, שבהן נראים קרחוני ענק שהתנתקו מאנטארקטיקה וכעת נמסים לאיטם באוקיינוס האטלנטי

,עודכן
0השמעה
תמונת קרחונים צפים שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית. צילום: Andreas Mogensen / ESA

אנדראס מוגנסון, האסטרונאוט הדני מטעם סוכנות החלל האירופית העומד בראש הצוות ה-70 המאייש את תחנת החלל הבינלאומית (שאגב, חגגה לפני שבוע 25 שנות פעילות), חשף לאחרונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) תמונות עוצרות נשימה של נקודות לבנות על רקע כחול - אלא שלא מדובר בכוכבים על רקע השמיים, אלא בקרחונים צפים בדרום האוקיינוס האטלנטי. התמונות הללו מספקות מבט יוצא דופן על תופעה סביבתית מדאיגה: התפרקות מואצת של קרחונים עקב התחממות כדור הארץ. בעזרת ChatGPT נספר על התמונות ומשמעותן.

בתמונות ניתן לראות שלושה "גושים" לבנים גדולים במיוחד, וסביבם המוני נקודות לבנות קטנות יותר, שכל אחת מהן היא קרחון ענק שהתנתק מאנטארקטיקה ושט לו כעת במימי האוקיינוס האטלנטי.

"אם הייתם שואלים אותי לפני המשימה הזו אם אפשר לראות קרחונים בעין בלתי מזוינת מהחלל, הייתי אומר: 'אין מצב'", הודה מוגנסן בטקסט שהתלווה לתמונות. “אולי זה (בגלל) הגיאומטריה הייחודית שלהם או אולי הניגודיות בצבעים - אבל הם בולטים מאוד לעין מהחלל", הוא הוסיף.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

הוא המשיך וציין את משמעות התמונות: "לראות את הקרחונים צפים להם מזכיר לי את שינויי האקלים, עם קרחונים נמסים בקצב מהיר ועליית מפלס הים. מקומות כמו (האיים) המלדיביים ככל הנראה לא יהיו קיימים עוד 70 שנה, לאחר ש’יטבעו’ באוקיינוס העולה".

The tip of the iceberg

I have to admit that if you had asked me before this mission, if you could see icebergs with your naked eye from space, I would have said, “No way”.

Turns out that you can! We have been seeing lots of icebergs lately in the south Atlantic. Perhaps it’s…pic.twitter.com/qGY2CUCSfp

— Andreas Mogensen (@Astro_Andreas)December 3, 2023

העלייה המדאיגה בגובה פני הים, המיוחסת בעיקר להמסת הקרחונים, חושפת אפקט מדורג. כאשר קרח צף מתמוסס, הוא לא רק תורם לעליית פני הים, אלא גם מדלל את האוקיינוסים (מבחינת אחוז מלח ומינרלים אחרים), מפחית את הצפיפות וגורם לעלייה נוספת.

בשנים האחרונות מנטרים אסטרונאוטים ומדענים על פני הקרקע שנעזרים בלווייני תצפית את מצב הקרחונים, ולאחרונה הבחינו בקרחון הגדול ביותר שהתנתק אי פעם מיבשת אנטארקטיקה ונסחף אל מעבר למים הארקטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר