"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התחממות גלובלית? האוויר בהר האוורסט דווקא מתקרר

מדעני אקלים שמו לב שהטמפרטורה בהרי ההימלאיה אינה עולה בהתאם לטמפרטורות ברוב העולם בשנים האחרונות. כעת הם חושפים שההרים פשוט מגיבים להתחממות בהתקררות שמאזנת את המצב באזורם

,עודכן
0השמעה
הר האוורסט. צילום: איי.אף.פי

קרחוני ההימלאיה מגיבים למה שמכונה ההתחממות הגלובלית באופן מוזר ומדהים. מחקר שנערך לאחרונה בראשות פרופסור פרנצ'סקה פֶּליצ'וֹטי מהמכון למדע וטכנולוגיה של אוסטריה (ISTA), ופורסם בכתב העת Nature Geoscience, חושף תופעה מעניינת: עליית הטמפרטורות העולמיות גורמות לקרחוני ההימלאיה דווקא לקרר את האוויר בסביבתם. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לצנן מעט את האווירה החמה וללמוד על האפקט המנוגד לכאורה להיגיון.

בשנים האחרונות, על רקע החששות מהמסה מואצת של קרחוני ההימלאיה עקב התחממות כדור הארץ, חוקרים גילו תגלית פורצת דרך: תחנת האקלים "פירמידה" של המעבדה והתצפית הבינלאומית, המוצבת בגובה של 5,050 מטר מעל פני הים, במורדות הדרומיים של הר האוורסט, חשפה כי בעוד שהתחממות כדור הארץ מובילה לעליית טמפרטורות, ממוצעי טמפרטורת האוויר מתחת לפסגות ההימלאיה נותרו יציבים.

הצוות בראשות פרופסור פליצ’וטי חקר את התופעה באמצעות שילוב תצפיות מתחנת הפירמידה עם מודלים אקלימיים מתוחכמים, והגיע למסקנה שהיציבות הבלתי צפויה הזו נגרמת בשל כך שקרחוני ההימלאיה "מגיבים" על עליית הטמפרטורות סביבם על ידי הגברת התקררות האוויר המתחכך בפני השטח שלהם. כך נוצרות רוחות קרות יותר, הזורמות במורד המדרונות ותורמות לקירור הקרחונים והחלקים התחתונים של המערכות האקולוגיות שלהם.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

פרנקו סלרנו, אחד החוקרים המעורבים במחקר, הסביר שלמרות שממוצעי הטמפרטורה הכלליים נראו יציבים, בחינה מדוקדקת יותר גילתה מציאות בעלת ניואנסים: בעוד שטמפרטורות המינימום עלו בהתמדה, טמפרטורות פני השטח המקסימליות במהלך הקיץ דווקא ירדו בעקביות. הקרחונים הסתגלו לאקלים המשתנה והגבירו את חילופי הטמפרטורה שלהם עם פני השטח.

המעבדה והמצפה הבינלאומי "הפירמידה", למרגלות הר האוורסט,צילום: Rick McCharles / flickr

פליצ’וטי הדגישה כי הפרשי הטמפרטורות המוגברים בין האוויר החם יותר הזורם מעל הקרחון לבין האוויר הנמצא במגע ישיר עם פני הקרחון מגבירים את רוחות חילופי החום, וגורמים לאוויר שעל פני השטח להפוך לצפוף יותר ולזרום במורד המדרונות אל העמקים, תוך צינון החלקים התחתונים של הקרחונים וסביבתם.

בעוד שהמחקר סיפק הצצה לאופן שבו קרחונים עשויים להגיב לעליית הטמפרטורות העולמית, החוקרים מכירים בצורך במחקר נוסף. כעת הם מתחילים לבדוק האם הקרחונים בהרי פַּאמיר וקארַקוֹרַם, מצפון-מערב להרי ההימלאיה, מראים תגובה דומה.

ניקולאס גינוֹן, אחד החוקרים המעורבים במחקר, מציין כי "אנו מאמינים שהרוחות (הללו) הן תגובתם של קרחונים בריאים לעליית הטמפרטורות העולמיות, ושהתופעה הזו יכולה לעזור לשמר את קרח-העד והצמחייה שמסביבו". עם זאת, החוקרים מזהירים שתגובת קירור זו עשויה להיות "תגובת חירום", שלא תשתמר לטווח הארוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר