אנחנו על המפה: ההיסטוריה הישראלית של פרסי נובל

לפני 122 שנה, פחות כמה שעות, נערך לראשונה טקס הענקת פרסי נובל, על שם ועל חשבון הבנק של הכימאי השוודי אלפרד נובל, שזו היתה צוואתו. הטקס הראשון נערך ביום השנה החמישי למותו, ומאז, בכל שנה, מוענקים הפרסים לאנשים שרשמו הישגים יוצאי דופן בחמישה תחומים: פיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות ושלום.

כידוע, המדינה הקטנה שלנו, שקיימת פחות שנים מהפרס עצמו, כבר זכתה להתבלט בכמות אזרחיה שזכו בפרס. ב-75 שנות עצמאותנו הוצמד ל-13 ישראלים התואר "חתן/כלת פרס נובל". נעזרנו ב-Forefront, Perplexity ו-ChatGPT כדי לספר מעט על הפרסים הרבים שעשו את דרכם משוודיה לישראל.

ספרות – ש"י עגנון (1966)
הסופר שמואל יוסף עגנון היה הישראלי הראשון שזכה בפרס, בזכות מה שהוגדר כחלוציותו בחקר ספרותי של החיים והמסורות היהודיות בגלות. כפי שיודע כל מי שלמד בבית ספר תיכון בישראל, הוא לא רק חקר את החיים היהודיים, אלא עשה זאת תוך משחק מרשים בשפות התנ"ך וחז"ל. את הפרס הוא חלק עם המשוררת נלי זק"ש, שאמנם היתה יהודיה ויצירתה עסקה בעיקר בשואה אך לא היתה ישראלית. מעניין לציין כי שניהם נפטרו בתחילת 1970, בהפרש של שלושה חודשים, 3 שנים לאחר קבלת הפרס.

שלום – מנחם בגין (1978), יצחק רבין ושמעון פרס (1994)
שלושה פרסי נובל לשלום הומטרו על מנהיגים ישראלים שעשו מאמצים לסיים את המלחמות שלנו מול שכנינו – אם כי כל הפרסים ניתנו לפני פתרון רשמי לסכסוכים המדוברים. הפרס לבגין, שאותו חלק עם אנואר סאדאת, ניתן עוד לפני חתימת הסכם השלום עם מצרים, בעוד הפרס לרבין ופרס (בשיתוף עם רב המרצחים יאסר ערפאת) ניתן אמנם לאחר החתימה על הסכם אוסלו, אך לפני שהביא לשינוי כלשהו במצב כאן (וכידוע היום, בסופו של דבר הוא רק דרדר את מצבנו).

כלכלה – דניאל כהנמן (2002), ישראל אומן (2005), ג’ושוע אנגריסט (2021)
הפסיכולוג דניאל כהנמן קיבל את הפרס בכלכלה על עבודתו בחקר תהליכי קבלת ההחלטות שלנו, בשיתוף עם ורנון סמית’; ישראל אומן זכה בכבוד יחד עם תומאס שלינג, שניהם בזכות מחקרים בתחום תורת המשחקים; וב-2021 זכה ג’ושוע (יהושע) אנגריסט האמריקאי-ישראלי, יחד עם דייויד קארד וגידו אימבנס, בפרס על תרומה לניתוח יחסי סיבתיות.

כימיה – אברהם הרשקו ואהרן צ’חנובר (2004), עדה יונת (2009), דן שכטמן (2011), אריה ורשל ומיכאל לויט (2013)
התחום שבו בולטים הישראלים במיוחד הוא כימיה, עם לא פחות משישה חתני פרס נובל: הרשקו וצ’חנובר חלקו את הפרס עם אירווין רוז, לאחר שגילו יחדיו תהליך מפתח בפירוק של חלבונים בתא; יונת זכתה בפרס על מחקרה בתחום מבנה הריבוזום, שתרם לשיפור תהליכי יצירת תרופות; ואילו ורשל ולויט, יחד עם מרטין קרפלוס, בפרס על פיתוח מודלים ממוחשבים למערכות כימיות מורכבות.