"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שימו לב: גם ‘כולסטרול טוב’ יכול להיות רע

כבר שנים ידוע שהכולסטרול מתחלק לסוג רע, שמזיק לעורקים, ולסוג טוב, שמסייע לבריאות הלב. עכשיו מתברר שגם לכולסטרול הטוב יש השלכות שליליות – הוא עשוי לתרום להתפתחות דמנציה

,עודכן
0השמעה
מונע התקפי לב, אבל אולי גורם לדמנציה. אילוסטרציה. צילום: GettyImages

בתפנית מפתיעה להבנת הכולסטרול והשפעתו על הבריאות, מחקר בהובלת חוקרים מאוניברסיטת מונאש באוסטרליה גילה כי רמות גבוהות באופן חריג של HDL-C, הידוע בכינויו 'כולסטרול טוב', קשורות לסיכון מוגבר לדמנציה בקרב מבוגרים. במלים אחרות – במקביל לסגולותיהן המוכרות של רמות HDL-C גבוהות לבריאות הלב, קיים כנראה קשר בינן לבין ירידה קוגניטיבית. ChatGPT עוזר לנו לעכל את הבשורה.

המחקר, שפורסם ב-The Lancet Regional Health – Western Pacific, הוא אחד המחקרים הגדולים ביותר עד כה על הקשר בין רמות גבוהות של HDL-C לבין סיכון לדמנציה בקרב אנשים מבוגרים ללא מחלות רקע אחרות, שרובם היו מעל גיל 70, שנרשמו למחקר בשם ASPREE (ר"ת באנגלית של “אספירין בהפחתת אירועים בקרב קשישים”). החוקרים בדקו משתתפים שבהם נמדדו רמות HDL-C גבוהות מאוד בתחילת המחקר, וגילו סיכון גבוה ב-27% לדמנציה בהשוואה לאלו עם רמות HDL-C רגילות. יתר על כן, אנשים בני 75 ומעלה עם רמות HDL-C גבוהות מאוד הראו סיכון מוגבר של 42% לדמנציה בהשוואה לעמיתיהם עם רמות רגילות.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

חשוב לציין שהרמות הגבוהות מאוד של HDL-C הקשורות לסיכון לדמנציה במחקר הזה לא הגיעו מתזונה, אלא קשורות להפרעה מטבולית אפשרית. חוקרים מציעים שממצאים אלו יכולים לסייע לרופאים בזיהוי קבוצה של חולים מבוגרים בסיכון לדמנציה, במיוחד אלה בני 75 ומעלה.

ד"ר מונירה חוסיין, המחברת הראשית ועמיתת מחקר בכירה בבית הספר לבריאות הציבור ורפואה מונעת של אוניברסיטת מונאש, הדגישה את הצורך במחקר נוסף כדי להבהיר מדוע רמות גבוהות מאוד של HDL-C עשויות להשפיע על הסיכון לדמנציה. "ייתכן שיהיה מועיל לשקול רמות גבוהות מאוד של כולסטרול HDL באלגוריתמי חיזוי לסיכון לדמנציה", היא אמרה.

למרות ההפתעה שבגילוי הזה, לא מפתיע לגלות שגם ל’כולסטרול טוב’, כמו להמוני גורמים אחרים שנחשבים חיוביים ובריאים בדרך כלל, יש השפעות שליליות ברמות גבוהות. הכלל הזה תקף, כך נראה, לכל דבר שקשור לבריאותנו, והמטרה האמתית של מחקרים היא רק לזהות את הקשרים בין כל הגורמים לכל התוצאות האפשריות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר