זה קורה תמיד באופן פתאומי. טיפות של דם מתחילות לטפטף מהאף, ולא ברור לכם למה. אתם רצים להביא טישו ומקווים שהדימום ייפסק בקרוב, וכבר שוקלים את הצעדים הרפואיים הבאים. למה זה קורה ומה אפשר לעשות? ניסינו להביא את המידע הרלוונטי ביותר למקרים כאלה, בעזרת Bard של גוגל.
דימום מהאף ידוע מבחינה רפואית בשם אפיסטקסיס, והוא תופעה שכיחה, שיכולה להשפיע על אנשים בכל הגילאים. בדרך כלל הדימום אינו מזיק ונעצר מעצמו, דימום תכוף מהאף יכול להוות מטרד ולהעלות חששות לגבי בעיות בריאותיות בסיסיות. הבנת הגורמים ואסטרטגיות מניעה לדימום מהאף עשויים לסייע בניהול מצב זה ביעילות.
הסיבות הנפוצות לדימום מהאף הן:
1. אוויר יבש:
אוויר יבש, במיוחד בחודשי החורף, עלול לייבש את מעברי האף, מה שהופך אותם מועדים יותר לגירוי ולדימום. תופעה זו נפוצה במיוחד באקלים קר ויבש, בטיסות או בבתים עם חימום עובד.
2. חיטוט תכוף:
חיטוט באף הוא סיבה שכיחה לדימום מהאף, במיוחד אצל ילדים. כלי הדם העדינים באף נפגעים בקלות בשל החיטוט, מה שמוביל לדימום.
3. אלרגיות והצטננות:
אלרגיות והצטננות עלולות לגרום לדלקת וגירוי של רירית האף, מה שהופך אותה לרגישה יותר לדימום. ההתעטשות, השיעול וקינוח האף הקשורים למצבים אלה יכולים לגרות עוד יותר את מעברי האף.
4. פציעות:
פגיעות קלות באף, כגון חבטה או נפילה, עלולות לקרוע כלי דם ולגרום לדימום מהאף. טראומה ישירה לאף עלולה לפגוע בכלי הדם העדינים באזור הקדמי של האף, ולהוביל לדימום.
5. תרופות לדילול דם:
תרופות מסוימות, כגון אספירין, קומדין והפרין, עלולות להגביר את הנטייה לדימום, כולל דימום מהאף. תרופות אלה פועלות על ידי הפרעה למנגנוני קרישת הדם של הגוף, מה שמקשה על קרישי דם להיווצר ולעצור דימום.
6. בעיות רפואיות:
במקרים נדירים, דימום תכוף מהאף עשוי להיות סימפטום של בעיה רפואית יסודית יותר, כגון המופיליה, מחלת כבד או סוגים מסוימים של סרטן. מצבים אלה יכולים להשפיע על יכולתו של הגוף להקריש דם, מה שמוביל לנטייה מוגברת לדימום.
כיצד למנוע דימום מהאף?
א. שמירה על לחות:
השתמשו במכשיר אדים כדי להוסיף לחות לאוויר, במיוחד בעונות יבשות. זה עוזר לשמור על מעברי האף לחים ומונע מהם להיות מגורה ונוטה לדימום.
ב. הימנעו מחיטוט אף:
הימנעו מלחטט או לשפשף את האף, כדי למנוע נזק לכלי הדם העדינים. יש ללמד ילדים להימנע מהרגל זה, ומבוגרים צריכים לתרגל קינוח אף עדין.
ג. טפלו באלרגיות והצטננות מייד:
טפלו באלרגיות והצטננות בהקדם, כדי למזער דלקת וגירוי של מעברי האף. זה כרוך בשימוש בתרופות אלרגיה, תרסיסי מי מלח לאף, וטיפולים מתאימים אחרים, בהתאם להמלצת רופא.
ד. לחות מעברי האף:
השתמשו בתרסיסי מי מלח או ג'לים ללא מרשם כדי לשמור על רירית האף לחה. תמיסות מלח אלה מסייעות במניעת יובש וגירוי, ומפחיתות את הסיכון לדימום מהאף.
ה. גזזו שערות אף:
גזיזה קבועה של שערות האף מומלצת כדי למנוע מהן להזדהם ולגרות את מעברי האף. שערות אף ארוכות יכולות ללכוד לכלוך וחיידקים, מה שמוביל לדלקת ולרגישות מוגברת לדימום.
ו. הפסיקו לעשן:
עישון יכול לייבש את מעברי האף ולהגביר את הסיכון לדימום מהאף. הפסקת עישון לא רק עוזרת לשפר את הבריאות הכללית, אלא גם מפחיתה את הסבירות לדימום מהאף.
ז. התייעצו עם רופא:
אם הדימום מהאף הוא תכוף או חמור, התייעצו עם רופא כדי לשלול כל מצב רפואי. בדיקה יסודית והיסטוריה רפואית יכולה לסייע בזיהוי גורמים פוטנציאליים ובקביעת אסטרטגיות טיפול מתאימות.
כיצד לעצור דימום מהאף?
א. שבו זקוף:
שבו זקוף והישענו מעט קדימה, כדי למנוע טפטוף דם במורד החלק האחורי של הגרון. זה עוזר לשמור על זרימת הדם קדימה ומקטין את הסיכון לשאיפה.
ב. צבטו את הנחיריים:
השתמשו באגודל ובאצבע המורה כדי לצבוט את החלק הרך של האף בחוזקה במשך 5-10 דקות. הפעלת לחץ ישיר על אזור הדימום מסייעת לעצור את זרימת הדם ומאפשרת להיווצרות קריש.
ג. קררו את האזור:
קירור גשר האף עשוי לסייע בכיווץ כלי הדם. טמפרטורות קרות מכווצות את כלי הדם, מאטות את זרימת הדם ומעודדות קרישה.
ד. הימנעו מנשיפה או מאמץ:
הימנעו מקינוח האף או מאמץ במשך שעה לפחות לאחר הפסקת הדימום מהאף, כדי לאפשר לקריש להיווצר. נשיפה או מאמץ יכולים לשבש את הקריש ולגרום לדימום להתחדש.
ה. פנו לטיפול רפואי:
אם הדימום חמור, או שאינו מפסיק לאחר 10-15 דקות, פנו לטיפול רפואי. דימום מתמשך או כבד עשוי לדרוש התערבות רפואית כדי לעצור את השטף ולמנוע סיבוכים.


