האם משחקי כדורסל מוכרעים על ידי הגורם הזניח הזה?

במשחקי כדורסל צמודים, כל דבר – החל מזווית השחרור, סיבוב הכדור, עבודת הרגליים והמעקב – קריטיים ונבדקים לפני ואחרי מעשה בקפידה, במאמץ מתמיד לשפר את הביצועים. אבל מחקר חדש מצביע על כך שייתכן שיש גורם מכריע אחד שהתעלמו ממנו עד כה כמעט לחלוטין: המגע התומך של החברות לקבוצה. קיבלנו תמיכה מ-Claude כדי להבטיח שנצליח בקליעה לפרטים.

חוקרים מאוניבריסטאות באזל בשווייץ, קייזרסלאוטן-לנדאו בגרמניה ופרדו בארה"ב ניתחו מאות מצבים של זריקות עונשין ממשחקי כדורסל בליגת המכללות לנשים בארה”ב, וגילו שכאשר שחקנית החמיצה את ניסיון זריקת העונשין הראשון שלה, מספר החברות לקבוצה שהושיטו יד לגעת בה – יד על הכתף, טפיחה על השכם – ניבא בסבירות גבוהה את סיכויי ההצלחה של הזריקה השנייה. ככל שיותר מחברות הקבוצה העניקו נגיעות תומכות – כך גדלה הסבירות שהזורקת תקלע את הכדור לרשת בניסיון השני.

האפקט העוצמתי הזה של מגע התקיים גם לאחר שהתייחסו לגורמים האופייניים המשפיעים על קליעה מהעונשין, כמו רמת המיומנות של השחקנית, מצב המשחק והזמן שנותר. דווקא כאשר שחקניות התמודדו עם האכזבה מהחמצה, נראה היה שהרגעים הקצרים של חיבור פיזי מחוללים הבדל משמעותי ביותר.

איך אפשר להסביר את ההשפעה של הנגיעות הללו? החוקרים מאמינים שהיא מגיעה מהבעת העידוד, האמפתיה והאחדות מול מצוקה. מגע של חברות הקבוצה מאותת לשחקנית שחברותיה תומכות בה. נראה שהתחושה הזו עוזרת לשחקניות להתאושש מתחושות של כישלון וחרדה. מחקר קודם מצא שנגיעות כאלה יכולות להפחית מתח פסיכולוגי ופיזיולוגי. במצב ‘גורלי’ כמו קליעה בזריקת עונשין, ההשפעה המרגיעה הזו יכולה להיות בעלת ערך רב עבור מיקוד מחדש.

ייתכן אפילו שיש אלמנט ביולוגי למגע, שכן מחקרים קשרו בין מגע תומך לרמות מופחתות של הורמון הלחץ קורטיזול. מכיוון שקורטיזול מוגבר עלול לפגוע בביצועים האתלטיים, מגע של חברות לקבוצה עשוי לטפח את הבהירות ואת הנוחות הנדרשות כדי להצליח.

אמנם, יש צורך במחקר נוסף, במיוחד עם שחקנים גברים ומקצוענים, אך המגמות שנחשפו במחקר הזה בולטות. רגעי החיבור הפיזי הללו, קטנים ככל שהיו, נראים כגורם רב-עוצמה בביצועי שחקניות, וייתכן כי מחקרי המשך יוכיחו שגם עבור גברים הדבר יכול להעניק סיכויים גבוהים יותר להצליח ברגעים מלחיצים.