"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם משחקי כדורסל מוכרעים על ידי הגורם הזניח הזה?

חוקרים משלוש אוניברסיטאות חקרו הקלטות של משחקי כדורסל וגילו שניתן לנבא את אחוזי ההצלחה בזריקות עונשין לפי מה שקורה סביב הזורק ברגעים שלפני הזריקה

,עודכן
0השמעה
כדורסל. צילום: PDPics / Pixabay

במשחקי כדורסל צמודים, כל דבר – החל מזווית השחרור, סיבוב הכדור, עבודת הרגליים והמעקב – קריטיים ונבדקים לפני ואחרי מעשה בקפידה, במאמץ מתמיד לשפר את הביצועים. אבל מחקר חדש מצביע על כך שייתכן שיש גורם מכריע אחד שהתעלמו ממנו עד כה כמעט לחלוטין: המגע התומך של החברות לקבוצה. קיבלנו תמיכה מ-Claude כדי להבטיח שנצליח בקליעה לפרטים.

חוקרים מאוניבריסטאות באזל בשווייץ, קייזרסלאוטן-לנדאו בגרמניה ופרדו בארה"ב ניתחו מאות מצבים של זריקות עונשין ממשחקי כדורסל בליגת המכללות לנשים בארה”ב, וגילו שכאשר שחקנית החמיצה את ניסיון זריקת העונשין הראשון שלה, מספר החברות לקבוצה שהושיטו יד לגעת בה – יד על הכתף, טפיחה על השכם – ניבא בסבירות גבוהה את סיכויי ההצלחה של הזריקה השנייה. ככל שיותר מחברות הקבוצה העניקו נגיעות תומכות – כך גדלה הסבירות שהזורקת תקלע את הכדור לרשת בניסיון השני.

האפקט העוצמתי הזה של מגע התקיים גם לאחר שהתייחסו לגורמים האופייניים המשפיעים על קליעה מהעונשין, כמו רמת המיומנות של השחקנית, מצב המשחק והזמן שנותר. דווקא כאשר שחקניות התמודדו עם האכזבה מהחמצה, נראה היה שהרגעים הקצרים של חיבור פיזי מחוללים הבדל משמעותי ביותר.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

איך אפשר להסביר את ההשפעה של הנגיעות הללו? החוקרים מאמינים שהיא מגיעה מהבעת העידוד, האמפתיה והאחדות מול מצוקה. מגע של חברות הקבוצה מאותת לשחקנית שחברותיה תומכות בה. נראה שהתחושה הזו עוזרת לשחקניות להתאושש מתחושות של כישלון וחרדה. מחקר קודם מצא שנגיעות כאלה יכולות להפחית מתח פסיכולוגי ופיזיולוגי. במצב ‘גורלי’ כמו קליעה בזריקת עונשין, ההשפעה המרגיעה הזו יכולה להיות בעלת ערך רב עבור מיקוד מחדש.

ייתכן אפילו שיש אלמנט ביולוגי למגע, שכן מחקרים קשרו בין מגע תומך לרמות מופחתות של הורמון הלחץ קורטיזול. מכיוון שקורטיזול מוגבר עלול לפגוע בביצועים האתלטיים, מגע של חברות לקבוצה עשוי לטפח את הבהירות ואת הנוחות הנדרשות כדי להצליח.

אמנם, יש צורך במחקר נוסף, במיוחד עם שחקנים גברים ומקצוענים, אך המגמות שנחשפו במחקר הזה בולטות. רגעי החיבור הפיזי הללו, קטנים ככל שהיו, נראים כגורם רב-עוצמה בביצועי שחקניות, וייתכן כי מחקרי המשך יוכיחו שגם עבור גברים הדבר יכול להעניק סיכויים גבוהים יותר להצליח ברגעים מלחיצים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר