"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה הבן הפעוט של מאסק "משחק בצ’ופסטיקס"?

בזמן שילדים אחרים משחקים בבובות ומכוניות, בנו של אילון מאסק לומד להגיד מילים כמו "טיל" ו"צ’ופסטיקס" והמשחקים שלו כוללים חיקויים של שיגורים ונחיתות. הצצה אל הספר החדש על היזם הפרוע

,עודכן
0השמעה
אילון מאסק. צילום: רויטרס

המירוץ לחלל הפך בשנים האחרונות מנחלתן של מספר מדינות לאירוע רב-משתתפים שאליו נכנסות גם חברות ועמותות. אבל אדם אחד בולט מע כולם, כמו נהג עם מכונית פורמולה 1 במירוץ ראלי: אילון מאסק. בחודש הקודם יצאה לאור הביוגרפיה שלו, “אילון מאסק", שנכתבה על ידי הסופר וולטר איזקסון ונותנת הצצה אל חייו ועבודתו של האדם שעשוי להיחשב בעוד כמעה מאות שנים כזה ששינה את ההיסטוריה של האנושות. פרק 59, ששמו (בתרגום חופשי שלנו) “מרימים את החללית”, שעוסק ברעיונות המטורפים של מאסק ונחישותו בביצועם, פורסם בתקשורת הזרה כטעימה מהספר. נעזרנו ב-ChatGPT ו-Forefront כדי לתמצת כמה אנקדוטות ממנו.

הפרק מתחיל בסיפור על X, בנו הפעוט של מאסק, שהגיע עם אביו לעבודה ב-2021 והרחיק וקירב את ידיו המושטות לפנים. את התנועה הזו הוא ביצע בחיקוי של זרועות המגדל הצמוד לטילים של SpaceX בעת שיגורם – והחיקוי הזה של ה"צ’ופסטיקס", כפי שמאסק מכנה את הזרועות של המגדל (רפרנס לסצינה מתוך “קראטה קיד” שבה הכוכב תופס זבוב באמצעות צ’ופסטיקס), מתקשרות לפי איזקסון לשיגעון ולגאונות של מאסק.

לפי הסיפור, שמונה חודשים לפני היום הזה שאל מאסק בדיון על אופי הנחיתה של Starship, החללית של SpaceX. במקום לצייד את טיל השיגור הענק שלה ברגליים, שעלולות להישבר או פשוט להוביל לאיבוד שיווי משקל כפי שקרה לטילים המוקדמים של החברה, שאל מאסק: “למה שלא ננסה להשתמש במגדל כדי לתפוס אותה?”. הרעיון נתקל בתדהמה וספקנות, אך העבודה מתחילה – וכיום החברה מתקדמת בצעדי ענק לקראת הדגמה של היכולת לתפוס טילים נוחתים באמצעות זרועות רובוטיות, שאמורה להיראות בערך כמו אנימציות ההמחשה הבאות:

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

עוד באותה שנה הדגים מאסק פעם נוספת את הנחישות שלו, במעין ספין שנועד לרמוז לכל הגורמים סביבו – הרגולטורים, המתחרים ואפילו העובדים – שנמאס לו לחכות להם, והוא כבר מצפה לשגר את החללית שלו. בזמן שהמתין לאישורים לעשות זאת, הוא פקד על עובדי החברה בשיא החום של יולי 2021 להעמיס את החללית על טיל השיגור שלה, למרות שלא היתה מוכנה לטיסה, במה שמכונה “הרמת החללית". הוא ידע שהיא לא עומדת לטוס בקרוב – אבל הגודל העצום של המערך כאשר הוא עומד על כן השיגור בבוקה-צ’יקה שבטקסס,העיר את הציבור, העיתונות והרשויות. לבסוף, אגב, שוגר המערך לראשונה באפריל 2023 – כמעט שנתיים אחר כך, ותקלה במהלך השיגור הובילה את החברה לפוצץ את כל המערך באוויר כדי להימנע מהתרסקות.

זמן קצר אחר כך, דרש מאסק להוזיל ב-90% את ראפטור, המנוע של החללית. זאת בשל תפישתו שלא מספיק שזה הטיל העוצמתי ביותר שבנתה האנושות אי פעם – כדי ליישב את מאדים וכוכבים אחרים, הוא צריך להיות זול מספיק כדי לייצר מאות יחידות שיקחו אל הכוכבים אלפי אנשים. לאחר שפיטר את האחראי על הפיתוח היקר ומינה את עצמו לתפקיד, קיים מאסק פגישה אכזרית עם הצוות הבכיר, שבה איים לפטר את האנליסט הכלכלי הבכיר בצוות, לוקאס יוז, אם לא יידע לפעול לפי "מדד האידיוטים" – מדד שהמציא מאסק, ולפיו המחיר של כל רכיב צריך להיות בפרופורציה לחומרי הגלם שלו. למשל, אם רכיב אחד עולה 500 דולר וחומרי הגלם שלו עולים 250, ורכיב אחר מורכב מחומרים בשווי 100 דולר ועולה 1,000 דולר – אזי הרכיב השני אינו כדאי וחייבים למצוא לו תחליף זול יותר.

הספר כבר זמין גם בעברית בחנויות הספרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר