למה מדענים מפחדים מיחסי מין בחלל?

בזמן שאילון מאסק מחזיר היום פעם נוספת אסטרונאוטים מתחנת החלל לכדור הארץ על גבי החללית שלו, מדענים כבר מודאגים מהכוונה שלו, ושל מתחרים כמו ג’ף בזוס וריצ’רד ברנסון, להטיס ‘תיירי חלל’ – אזרחים פשוטים שימריאו אל מחוץ לכבידה של כדור הארץ למטרה חווייתית, ולא בשליחות המדינה או המדע. נעזרנו ב-ChatGPT כדי להסביר למה המדענים מודאגים:

לבני אדם יש נטייה ברורה להפוך כמעט כל חוויה לתירוץ לקיום יחסי מין בסיטואציות שונות ומשונות – וגם טיסה בחלל תהפוך, בסופו של דבר, להזדמנות למין סוער (עד כמה שחוסר כבידה מאפשר תנועות ‘סוערות’).מדענים משערים שתוך עשור עשוי להופיע מה שכמה מהם מכנים בהומור "מועדון קו קָרְמָן" – מקבילה ל"mile high club” (אנשים שקיימו יחסי מין בטיסה), רק מעל "קו קרמן", שנחשב ל’גבול’ בין האטמוספירה לחלל ונמצא בגובה של כ-100 קילומטר.

המעשה עצמו, כמובן, אינו פסול בעיני המדענים. עם זאת, החשש הוא התעברות בחלל. טיסות ‘תיירות חלל’ צפויות להימשך ימים עד שבועות – מה שעשוי להוביל לכך שתיירות חלל שיקיימו יחסי מין ייכנסו להריון הסביבה שבה השפעת כוח הכבידה וקרינה מייננת מוגברת עלולות להכניס משתנים לא ידועים להתפתחות העובר.

חוסר משקל משפיע באופן משמעותי על גוף האדם; אסטרונאוטים חווים באופן שגרתי אובדן שרירים ועצם, שינויים בזרם הדם ואפילו שינויים במבנה המוח עקב היעדר כוח המשיכה. בתהליכים הביולוגיים של התפתחות עובר, שינויים כאלה יכולים להשפיע באופן בלתי הפיך.

בעוד שניסויים מוגבלים בעוברי עכברים שנחשפו לחלל הראו שינויים ביכולת הקיום של העוברים, ההשפעה על עוברים אנושיים עדיין אינה ידועה. מדענים עדיין מנסים להבין מה הפוטנציאל להפרעות התפתחותיות בעוברים אנושיים הנולדים בחלל ולסיכון מוגבר להריונות חוץ-רחמיים.

גם אם תיירי חלל ישתמשו באמצעי מניעה, לא בטוח עד כמה זה יהיה יעיל מעבר לגבולות כדור הארץ. סביבת החלל מציגה מערך של משתנים לא ידועים עבור אמצעי מניעה.

תיירות החלל מציגה אתגרים נוספים בתחום המיני, כמו סיכון לתקיפה מינית בסביבה שבה לנתקפת או הנתקף אין לאן לברוח. כמה הצעות של פתרונות חלקיים סובבות סביב התנערות של חברות תיירות החלל מההשלכות של כל דבר שהנוסעים עושים בטיסה. אך העתיד מזמן עוד דיונים רבים על הנושא.