המלכה שהוכתרה, הודחה והוצאה להורג לפני גיל 17

שלטון מלוכני מספק לאנושות כבר אלפי שנים זרם בלתי פוסק של דרמות, שלעומתן "היפים והאמיצים" נראית כמו סרט טבע מייגע של סיר דייויד אטנבורו – אבל אפילו בין כל המזימות והתככים שנרשמו בספרי ההיסטוריה, מעטים היו דרמטיים וטרגיים כמו חייה של ליידי ג’יין גריי, שזכתה לכינוי "מלכת תשעת הימים". נעזרנו ב-Forefront כדי לתמצת את קורות חייה המאוד צפופים:

ליידי ג'יין נולדה באוקטובר 1537 למשפחה אצילה, בתם הבכורה של הנרי גריי, המרקיז השלישי מדורסט, ופרנסס ברנדון, אחייניתו של המלך הנרי השמיני. ג'יין הייתה ילדה אינטליגנטית ביותר, ושלטה במספר שפות, ביניהן ערבית ועברית. היא נחשבה גם למחויבת עמוקות לאמונה הפרוטסטנטית. היא הייתה בת דודו של אדוארד השישי, בנו היחיד של הנרי השמיני, מה שהציב אותה בקו הירושה לכס המלכות האנגלי.

הנרי השמיני מת ב-1548, ואותו אדוארד השישי הומלך למרות שהיה בן 10 בלבד. 5 שנים בלבד לאחר מכן, ב-1553, כאשר היה בן 15, חלה גם אדוארד. מכיוון שלא הספיק בגילו הצעיר להוליד יורש, ומחשש לחזרה של הנצרות הקתולית לשלטון אם אחותו למחצה מרי, שהיתה קתולית אדוקה, תחליף אותו, אדוארד הכריז על ערש דווי כי ג’יין, בת גילו שגם היא היתה בת 15 בלבד, היא יורשת הכתר. הוא מת ב-6 ביולי, וג’יין הוכתרה למלכה ב-10 ביולי.

עם זאת, שלטונה של ג'יין היה קצר מועד. רוב תושבי המדינה תמכו במרי הקתולית, שכאמור הייתה הראשונה בתור לכס המלכות אחרי אדוארד. מרי אספה תמיכה במהירות וגייסה את כוחותיה. תשעה ימים בלבד לאחר שג'יין הוכתרה למלכה, רכבה מרי אל תוך לונדון ללא כל התנגדות, וג'יין נכלאה במצודת לונדון – בית הכלא האגדי על שפת נהר התמזה.

למרות שנחשבה בוגדת במלוכה, ג'יין זכתה לחנינה מהוצאה להורג בשל גילה הצעיר, והאמונה שהיתה בסך הכל פיון בידי גברים שאפתניים, ובמיוחד אביה וחמיה. עם זאת, מרד לא מוצלח בראשות תומס וייאט בן ה-32 בתחילת 1554, שקרא להחזיר את ג'יין לכס המלכות, גזר את גורלה. כדי למנוע כל איום פוטנציאלי על שלטונה, המלכה מרי הראשונה הורתה על הוצאתה של ג’יין להורג.

ב-12 בפברואר 1554, כשבעה חודשים בלבד לאחר המלכתה וארבעה חודשים לאחר יום הולדתה ה-16, נערף ראשה של ליידי ג'יין גריי במצודת לונדון. סיפורה הוא סיפור טרגי של נערה צעירה, אינטליגנטית ואדוקה שנקלעה למאבקי הכוח האכזריים של חצר טיודור.