הסימפוניה של וגנר: זה הארגון שהשאיר אחריו פריגוז'ין

עכשיו זה רשמי: בסוף השבוע נהרגו יבגני פריגוז'ין, דמיטרי אוטקין וולרי צ'קלוב - הבעלים, המפקד הצבאי ואיש הלוגיסטיקה הראשי של "כוח וגנר" - כאשר מטוסו של הראשון התפוצץ באוויר, במה שנראה כמו התנקשות מכוונת. השלושה היו ראשיו של הצבא הפרטי הייחודי שפועל ברחבי העולם ונחשב למעין זרוע בלתי רשמית של הקרמלין, עד לניסיון ההפיכה שביצע ברוסיה בחודש יוני.

מה אנחנו באמת יודעים על הארגון המסתורי? נעזרנו ב-Forefront כדי לענות על השאלה:

קבוצת וגנר, המוגדרת לעתים קרובות חברה צבאית פרטית (PMC), נתונה לביקורת בינלאומית קשה בשל פעילותה באזורי סכסוך שונים ברחבי העולם. עם זאת, אופי היחסים שלה עם רוסיה מבדל אותה מחברות צבאיות פרטיות אחרות.

מקורות ופעולות

קבוצת וגנר צצה זמן קצר לאחר פירוק הקורפוס הסלבוני, צבא פרטי רוסי אחר, שפורק בעקבות כישלונו בפעילות בסוריה בשנת 2013. מייסד קבוצת וגנר, דמיטרי אוטקין, הוא בוגר שתי מלחמות בצ'צ'ניה ושירת ב-GRU, סוכנות הביון הצבאית של רוסיה, עד 2013. החברה נקראה על שם אות הקריאה הישן של אוטקין ברשת הקשר, "וגנר".

קשרים מדינתיים

למרות שהיא מזוהה לעתים קרובות כחברה פרטית הקשורה לאוליגרך הרוסי יבגני פריגוז'ין, ישנם מספר גורמים המעידים על כך שקבוצת וגנר קשורה קשר הדוק לממשל הרוסי. לדוגמה, הבסיס הראשי של הקבוצה ממוקם במולקינו שברוסיה, ומופעל במשותף על ידי החטיבה המיוחדת העשירית של ה-GRU וקבוצת וגנר. הסדר יוצא דופן זה מעיד על קשר הדוק בין שתי הישויות.

יתרה מכך, לפי עדויות, קבוצת וגנר משתמשת בתשתיות תחבורה הקשורות למשרד ההגנה הרוסי. פעילי וגנר הוטסו במטוסים של חיל האוויר הרוסי, ופצועי הארגון טופלו בבתי חולים צבאיים רוסיים. קשרים אלה מצביעים על רמת תמיכה של המדינה, החורגת ממה שחברה פרטית זוכה לו בדרך כלל.

אי בהירות משפטית

קבוצת וגנר פועלת בתחום אפור משפטית. החוקה הרוסית קובעת שכל ענייני הביטחון וההגנה שייכים אך ורק למדינה, מה שהופך הקמה של חברות צבאיות פרטיות לבלתי חוקית. עם זאת, פרצות במערכת החקיקה הרוסית מאפשרות את קיומם של גופים כמו קבוצת וגנר. לדוגמה, לארגונים בניהול המדינה מותר להחזיק כוחות מזוינים פרטיים וגופי ביטחון. אי בהירות משפטית זו מוסיפה לעמימות הכוללת סביב קבוצת וגנר, ומגדילה את חופש התמרון של המדינה בשימוש בה.

הפיון של רוסיה

בהתחשב בקשרים ההדוקים של קבוצת וגנר עם המדינה והצבא הרוסים, ומעורבותה בכל הסכסוכים שרוסיה שלחה בהם יד בשנים האחרונות, וביניהם כיבוש קרים, סיפוח דונצק ולוחאנסק, מלחמות בסוריה, לוב, סודן, מאלי, מוזמביק וכמובן אוקראינה, נכון יותר לראות בה שליח של רוסיה, ולא חברה פרטית המוכרת את שירותיה בשוק הפתוח. פעולות הקבוצה מרחיבות את השפעתה של רוסיה מעבר לים, ללא הנראות והפולשנות של כוחות צבא המדינה. הדבר מאפשר לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, להכחיש מעורבות ישירה, שיקול מרכזי בשימוש של רוסיה בחברות צבאיות פרטיות. כעת, עם ההתנקשות בראשי הארגון, ייתכן שהקשר בינו ובין המדינה יתהדק.