"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

וריאנט חדש של הקורונה שהתגלה בישראל מלחיץ את העולם

שישה מקרים של וריאנט חדש ושונה למדי מהקודמים התגלו בשבועיים האחרונים ברחבי העולם, כולל כאן בישראל. המדענים דואגים מכיוון שנראה שהווריאנט הגיע עוד לפני גילויו לתפוצה נרחבת, ועלול להוביל להתפרצות מחודשת

,עודכן
0השמעה
נתניהו במסיכה. צילום: אולבייה פיטוסי (פלאש 90)

מדענים מתמודדים בימים האחרונים עם הופעתו של וריאנט חדש של נגיף הקורונה, BA.2.86, שצץ כבר בשלוש מדינות בשלוש יבשות – כולל ישראל. למרות שהווריאנט עדיין נדיר יחסית, המבנה הגנטי הייחודי שלו גורם לדאגה בקרב הקהילה המדעית, כפי שמדווח ב-Nature ומוסבר כאן בעזרת ChatGPT:

נכון ל-21 באוגוסט, וריאנט BA.2.86 זוהה בשישה מקרים בארבע מדינות: ישראל, דנמרק, בריטניה וארצות הברית. למרות שארגון הבריאות העולמי הגדיר אותו כגרסה תחת ניטור, נדירות המוטציות שהובילו לווריאנט הזה מזכירה את ימי האומיקרון המוקדמים.

הופעתו של BA.2.86 טומנת בחובה פוטנציאל לגל מחודש של הדבקות והשפעות. שלא כמו קודמיו, BA.2.86 מתבדל באופן משמעותי בהרכב הגנטי שלו, בדומה לגרסאות המגיפה המוקדמות ולאומיקרון. הטבע הבלתי צפוי הזה גורם למדענים לנטר את התנהגותו בקפידה.

רוצים לדעת עוד?

יש לנו עוד כל כך הרבה מידע מעניין לשתף איתכם! תנו לנו את המייל שלכם, וניתן לכם את הכתבות הכי מעניינות בעולם.

הפרט המדאיג ביותר הוא ש-BA.2.86 כולל שינויי מבנה מרובים באזורים של חלבון הזיזים (spikes), שבהם מתמקדים החיסונים. העובדה הזו מעלה חששות לגבי הפוטנציאל של הווריאנט החדש לחמוק מהחסינות שנוצרה על ידי הדבקות קודמות וחיסונים, מה שמציב אתגר לחסינות הציבור מהווריאנט.

התפוצה הגיאוגרפית מוסיפה שכבה נוספת של מסתורין: נראה שהמקרים הידועים של הווריאנט אינם קשורים, בשל המרחק ביניהם, מה שמצביע על העברה פוטנציאלית בקהילה. זה מצביע על כך שהווריאנט ככל הנראה נפוץ הרבה יותר מהמקרים המזוהים, מה שמעלה שאלות לגבי השפעתו הפוטנציאלית על שיעורי ההידבקות העולמיים.

מדענים מנסים כעת לברר עד כמה שכיח הווריאנט החדש באמצעות ניתוח דגימות נרחב, כולל בדיקת מי שופכין. במקביל, הם מנסים להעריך את עמידותו מול נוגדנים שנוצרו הן על ידי זיהומים קודמים והן על ידי חיסונים, במיוחד אלו המבוססים על רצף הווריאנט XBB.1.5. התוצאות עשויות להשפיע על הצורך בעדכון החיסונים אם BA.2.86 יהפוך לנפוץ.

כמה מומחים מדגישים כי אין צורך להיבהל כרגע מהווריאנט החדש, אך הוא מהווה לכל הפחות תזכורת לכך שנגיף הקורונה ממשיך להתפתח. הוא עשוי להיעלם במהירות בדומה למספר ווריאנטים קודמים, אך יש צורך להתכונן גם לאפשרות האחרת, בתקווה שההכנות יישארו תיאורטיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר