X

האם היורש של הנפט מחכה לנו על קרקעית האוקיינוס?

כחלק מהניסיון לחפש חלופות לנפט וגז מזהמים, התגלו על קרקעית האוקיינוס מאגרים של סלעים שעשויים מהחומרים הדרושים לייצור סוללות. כעת מתכוונים לכרות אותם משם – אלא שפעילי הסביבה טוענים שזה יוביל להרס חסר תקדים של החיים בים

אסדת הגז תמר. צילום: משה שי

מעמקי האוקיינוסים עומדים להפוך בקרוב לחזית קרב שקט ובלתי נראה – הקרב על כריית משאבים במעמקי הים. ניסינו להבין מי נגד מי, בעזרת ChatGPT.

המרחב העצום של אזור קלריון-קליפרטון (CCZ) הוא מישור ששטחו גדול יותר מהאיחוד האירופי כולו, והוא נמצא באוקיינוס האטלנטי, בין מקסיקו להוואי. המישור הזה והא ממלכה מסתורית, המאופיינת בתנאים קיצוניים. לביולוג הימי אדריאן גלובר ממוזיאון הטבע של לונדון, שסייע לגלות את סודות המישור, צנצנות זכוכית המכילות אוסף של יצורים מוזרים שנלקחו ממעמקי האוקיינוס, חלקם נראים כיצורים מעולם אחר. אוסף זה מדגיש את המגוון המדהים של החיים המשגשגים בסביבה הקשה הזו, וש-90% מהם לא היו ידועים לאנושות עד השנים האחרונות.

עם זאת, שלוות הים העמוק מאוימת כעת בשל תוכניות שאפתניות של מספר גורמים, ובהם ‘חברת המתכות’ (TMC) הקנדית. TMC, בשיתוף עם מדינת האי נאורו, מתכוונת להתחיל לכרות ב-CCZ כבר בשנת 2024. הפיתוי של מינרלים יקרי ערך, שטמונים בגושים פולי-מתכתיים שכוללים מתכות יקרות כמו קובלט, נחושת וניקל, קוסם מאוד לגורמים רבים, במיוחד לאור הניסיון לעבור לאנרגיה ירוקה, שהסוללות והתאים הסולאריים הדרושים לשימוש בה עשויים מהחומרים הללו.

הרשות הבינלאומית לקרקעית הים (ISA), הפועלת תחת האו"ם, מחזיקה במפתח לעתיד הכרייה במעמקי הים. עם זאת, המנדט הסותר שלה – לקדם כרייה מצד אחד, ולהגן על החיים במעמקי הים מצד שני – יצר מצב שנוי במחלוקת. לחץ תעשייתי והשפעות סביבתיות לא ידועות מעלים ביקורת על תהליך קבלת ההחלטות של הרשות. החששות חורגים מעבר לשוחרי איכות הסביבה, כאשר מדינות כמו צרפת, גרמניה וצ'ילה, כמו גם תאגידים שביניהם BMW וגוגל, דוגלים בזהירות.

כרייה במעמקי הים מעלה שאלות קריטיות לגבי ההשלכות האפשריות על החיים הימיים והמערכות האקולוגיות. אותם גושים פולי-מתכתיים, שמכונים כעת "סוללות בסלעים", אפשרו למערכות אקולוגיות ייחודיות לפרוח סביבם. הסרת הגושים הללו עלולה להפריע למערכות האקולוגיות הללו, ולשבש יחסים מורכבים שמדענים רק החלו להבין.

לדברי המתנגדים, קיימות אלטרנטיבות ברות קיימא לכרייה במעמקי הים, ביניהן מיחזור אלקטרוניקה שנזרקה וחקר מקורות מינרלים יבשתיים. ההיקף המלא של המשאבים הזמינים בתוך התהום נותר לא ברור, כאשר דיונים על עתודות והיתכנות של הפקת מינרלים אתית שולטים בדיונים. כרגע עיקר הדיונים הוא האם להתחיל בכרייה כבר בשנה הבאה, או לחכות ל-2025.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר